העמותה קיבלה תשלום עבור צריכת המים של דרי הרחוב ששוכנו בדירותיה אבל הכספים לא הועברו לתאגיד המים. בית המשפט קבע כי המנהל ניצל את האיסור על ניתוק אספקת המים בחוסר תום לב
מנהל עמותה לשיכון חסרי בית בתל-אביב ישלם ל"מי אביבים" חוב של כ-61,000 שקלים על צריכת המים בדירות העמותה. כך קבעה לאחרונה השופטת העמיתה שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת ערעור שהגיש התאגיד לאחר שתביעתו נגד המנהל נדחתה. בפסק הדין נקבע כי יש הצדקה לחיוב האישי עקב התנהלות חסרת תום לב שהתבטאה בכך שהעמותה קיבלה תשלומים על שימוש הדיירים במים והמנהל בחר שלא להעביר אותם למי אביבים בידיעה שהחוק אוסר על ניתוק אספקת מים.
העמותה שוכרת נכסים ברחבי תל-אביב ומשכירה אותם לדרי רחוב ופליטים שמופנים אליה ממשרד השיכון. המשרד משלם עבורם דמי שכירות שכוללים גם תשלום עבור צריכת מים אבל למרות זאת צברה העמותה חובות מים של כ-61,000 שקלים.
לפני קצת יותר משנתיים הגישה "מי אביבים" תביעה אישית נגד מייסד ומנהל העמותה וביקשה לחייב אותו בתשלום החוב. בתביעה נטען בין היתר שיש הצדקה "להרים מסך" בינו לבין העמותה משום שביצע העדפת נושים אסורה והתנהל בחוסר חוסר תום לב, כשבחר לשלם חובות אחרים על פני חוב המים בידיעה שהחוסר אוסר עליה לנתק מים.
אלא שבית משפט השלום דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא הוכח שהמייסד התנהל בחוסר תום לב ובמרמה או השתמש בכספי העמותה לצרכים אישיים. בנוסף, אם בכל פעם שמוסד נקלע לקשיים ולא משלם חובות מים אבל מכסה חובות אחרים המנהל יחויב בתשלום באופן אישי הדבר יפגע בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של תאגידים.
אבל "מי אביבים" לא קיבלה את תוצאת פסק הדין ובערעור שהגישה עליו לבית המשפט המחוזי טענה כי בית המשפט לא התייחס בכובד ראש לכך שהעמותה גבתה תשלום עבור השימוש במים אבל המנהל העדיף לשלם חובות אחרים. כך למשל, הוא החליט לשלם לחברת החשמל שאלמלא התשלום הייתה מנתקת את החשמל בדירות בידיעה שתאגיד המים שכן הוא מחויב על-פי חוק לספק מים גם כשלא משלמים לו.
הפעיל שיקול דעת
השופטת העמיתה שרה דותן הסכימה עם עמדתה של מי אביבים תוך שהדגישה כי מנהל העמותה עשה בחירה והפעיל שיקול דעת כשהחליט שלא להעביר לה את התשלומים שקיבלה העמותה עבור השימוש במים אלא לשלם לנושים "קשים" יותר.
בהתחשב בכך שמי אביבים לא יכולה לבטל את ההתקשרות עם העמותה מצאה השופטת כי "מדובר בהתנהלות חסרת תום-לב ובקבלת מוצר בידיעה שאין בכוונת הצרכן – העמותה, לשלם תמורתו".
השופטת הדגישה כי מייסד העמותה למעשה ניצל את המצב החוקי ששולל מתאגיד המים את האפשרות של ניתוק המים, וכי גם אם העמותה פועלת למטרות "נעלות" זה לא אומר שהיא יכולה לכפות על מי אביבים להצטרף אליהן על חשבון תושבי תל-אביב.
לפיכך הערעור התקבל ומייסד העמותה חויב לשלם מכיסו את החוב בתוספת הפריש ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה המקורית ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקלים.
עו"ד דודי רד
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין