מאת: עו"ד מיכה דוד
לפסק הדין בעניין Mahari Gebray נ' אפ-שר מסעדות ע.א בע"מ ואח'
פליט ממוצא אפריקאי, שעבד ברשת 'סבארו', תבע את בעלת הרשת ומנהלה לתשלום זכויותיו. לטענתו, לא שולמו לו בין היתר, שעות נוספות, פנסיה ודמי הבראה. תביעתו התקבלה בחלקה, והמנהל חויב לשלם לו את הכספים באופן אישי.
עובד זר שעבד ברשת 'סבארו' ביקש לתבוע את חברת אפ-שר מסעדות ע.א בע"מ, בעלת הרשת, ואת מי שהיה מנהלה ובעל המניות בה באופן אישי.
בתביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לתל אביב, טען העובד כי במשך למעלה מחודש לא קיבל את השכר עבור חודש אוקטובר 2010, ופוטר לאחר שעמד על זכויותיו לקבלו.
לטענתו, הסיבה העיקרית שהובילה אותו להגיש את התביעה היא סירוב החברה לשלם לו פיצויי פיטורים. הוא הוסיף וטען, בין היתר, כי נהג לעבוד למעלה מ- 12 שעות ביום ללא הפסקות, מבלי שקיבל על כך גמול שעות נוספות.
לדבריו, החברה הפרה את חוקי העבודה תוך ניצול העובדה שהוא עובד זר. בסופו של דבר דרש התובע 67 אלף שקל בגין הזכויות, שלטענתו מגיעות לו על פי דין.
הנתבעים הגישו תביעה נגדית, בה נטען, בין השאר, שהתובע זכה לתשלומים ביתר עבור ההפסקות ועליו להשיבם. עוד נטען, כי התפטר על דעת עצמו וכי ממילא עבר בחברה רק 11 חודשים, ולכן בכל מקרה, אינו זכאי לפיצויי פיטורים.
מנהל החברה הוסיף, כי אין כל עילה 'להרים מסך' ולחייבו באופן אישי בתשלום, ככל שיפסק, שכן אין זה מקרה חריג המצדיק פעולה קיצונית של ירידה לכיסו הפרטי.
קושי בקביעת ממצאים
השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ פתחה את דבריה בציון הקושי הרב בקביעת ממצאים על סמך עדות התובע, שנמסרה כולה בתרגום מהשפה הטיגרית, והייתה רצופת סתירות.
השופטת ציינה, כי מדו"חות הנוכחות שצורפו לתיק ניתן ללמוד שהתובע אכן הועסק מעבר למשרה מלאה. אולם, לדעת השופטת, יש קושי רב בהבנת הדוחו"ת, רצופי הטעויות. משכך, החליטה השופטת לחשב את השעות הנוספות אותן עבד התובע על פי המינימום הקבוע בחוק הגנת השכר - 60 שעות חודשיות.
עם זאת, הורתה השופטת על ניכוי השכר ששולם לתובע עבור ההפסקות, שבניגוד לטענתו, הוכח שקיבל.
לסיום, קבעה השופטת כי הראיות אינן מאפשרות להגיע למסקנה חותכת באשר לסוגיית הפיטורים. לכן לא ניתן לפסוק לעובד פיצויי פיטורים.
לא ממהרים לחייב באופן אישי
השופטת המשיכה ובחנה האם יהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע, מנהל החברה, באופן אישי. לדבריה, בעדותו הודה הנתבע ששילם לתובע חלק מהשכר במזומן מבלי לציין זאת בתלוש. התנהגות זו, כך קבעה, מצדיקה 'הרמת המסך'.
ראוי לציין, כי הרמת מסך, כלומר- חיוב בעלים או מנהלים בתשלום לעובד, הוא חריג, בשל עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
בכדי לעשות כן, יש לערוך בחינה מדוקדקת וקפדנית של העניין שהובא בפניו, ובכלל זה לבחון האם העסקת העובד פיקטיבית והאם מתכונת העסקתו פגעה בדרך כלשהי בזכויותיו. ככלל, חשוב להבין, כי בית הדין לעבודה אינו שש לעשות זאת.
לבסוף, נפסק כי הנתבעים- החברה ובעל המניות- ישלמו לתובע כ- 18 אלף שקל בניכוי שכר ההפסקות ששולם לו - 3,575 שקלים.
העובד יקבל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של 1,700 שקל.
לפסק הדין בעניין Mahari Gebray נ' אפ-שר מסעדות ע.א בע"מ ואח'
למדור: דיני עבודה
* הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני עבודה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.