27 שנים ליטש המבוטח יהלומים מבוקר ועד ערב. למרות זאת ביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה עקב כאבי גב עזים. לאחרונה בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו וקבע שאופי עבודת המבוטח גרם להחמרה במצבו.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה את תביעתו של מלטש יהלומים בעשור השביעי לחייו להכרה בליקויי עמוד השדרה מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה. זאת, בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי כי מצבו הרפואי קשור לגילו ולא לעבודתו. השופט דורי ספיבק מינה שני מומחים בתיק – אחד מהם קבע שאין קשר בין העבודה לבין הפגיעה בעמוד השדרה ואילו השני אישר שיש קשר של החמרה. השופט העדיף את חוות הדעת שפועלת לטובת המבוטח.
באוקטובר 2013 הגיש התובע לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בשל מחלת מקצוע. הוא פירט בטופס התביעה כי הוא נפגע בעמוד השדרה ובכתפיים עקב ישיבה ממושכת ותנועות ראש חוזרות למעלה ולמטה שנדרש לבצע יומיום במשך 27 שנים במסגרת עבודתו כמלטש יהלומים במפעל. כחודשיים לאחר מכן, דחה הביטוח הלאומי את תביעתו וקבע שלא הוכח קשר סיבתי בין הפגיעה בגב לבין תנאי העבודה.
שנה לאחר מכן פנה התובע לבית הדין לעבודה בתל אביב וטען כי הוא סובל ממחלה ניוונית בעמוד השדרה, שהוחמרה עקב תנאי העבודה שלו. לפיכך הוא ביקש שביטוח לאומי יכיר בה כ"פגיעה בעבודה".
יצוין כי במסגרת ההליך כולו עמד הביטוח הלאומי על טענתו כי התובע אינו נפגע עבודה וכי מצבו נובע מתחלואה רגילה עקב גילו המתקדם.
תנועות חוזרות ונשנות לאורך שנים
בעקבות המחלוקות בין הצדדים, במרץ 2016 מינה השופט ספיבק מומחה רפואי שהעריך כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין המחלה הניוונית ממנה הוא סובל.
אלא שהשופט לא הסתפק בחוות דעת זו וביקש חוות דעת נוספת לחידוד והבהרה. בשנה שעברה התקבלה חוות הדעת השנייה, שבמסגרתה המומחה הגיע למסקנה שונה מזו של המומחה הראשון.
המומחה השני קבע כי אמנם ההגבלה והכאבים מהם התובע סובל הם תולדה של הליך תחלואתי, אך לנוכח עבודתו של התובע, שבמהלכה נדרש לבצע תנועות עמוד שדרה צוואריות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה ולאורך שנים, יש סבירות של יותר מ-50% כי כאביו הוחמרו כתוצאה מהעבודה. בכך, המומחה למעשה אישר כי התובע עונה על דרישות החוק לצורך הכרה כנפגע עבודה.
השופט ספיבק הבהיר כי כאשר ישנם שני מומחים שסותרים זה את דעתו של זה, יש להעדיף את חוות הדעת שניתנת לטובת המבוטח שכן תכליתו של חוק הביטוח הלאומי היא סוציאלית.
משכך, השופט אימץ את חוות דעתו של המומחה השני, והורה לביטוח לאומי להכיר במחלת התובע כ"פגיעה בעבודה". המוסד חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יהודה אדרי
- ב"כ המוסד לביטוח הלאומי: עו"ד ישראלה איילין
עו"ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין