היבול כשל - חקלאי יפוצה בכ-200 אלף שקל

לאחר שגילה כי יבול הבצל ששתל וטיפח כשל הזמין החקלאי מומחים שמצאו כי זן הבצלצולים שנמכר לו לא היה טהור – וזו הייתה הסיבה לכשל. בית המשפט אישר את הממצאים.

בית משפט השלום בעפולה פסק לאחרונה פיצויים של כ-161 אלף שקל לחקלאי שגידולי הבצל שלו כשלו. השופט ויסאם חיר קיבל את חוות דעת המומחה הממונה בתיק שלפיה היבול הירוד נגרם משום שהבצל שנמכר לחקלאי לא היה מהסוג שהזמין. את הפיצוי ישלם המשווק בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-37,500 שקל.

חקלאי העוסק בגידול בצלים רכש ב-2012 600 ק"ג של בצלצולים מזן "אורי" (שתיל שכבר צמח מזרע הבצל וחוסך כחודש של גידול לעומת זריעת זרעים) לצורך שתילתם בחלקה שלו במושב אביטל שבעמק יזרעאל.

בתביעה שהגיש כעבור שנתיים, לאחר שהיבול כשל, הוא טען כי הנזק נגרם לו משום שהמוכר שיווק לו בצלצלים מזן שאינו "אורי" טהור, תוך שצירף עמדות של שני מומחים בנושא. הוא ביסס את התביעה על עילות של  רשלנות, תרמית בעסקה, הפרת חוזה והתעשרות שלא במשפט, והעמיד אותה על 227,606 שקל – מתוכם 50 אלף שקל על עגמת הנפש שנגרמה לו.

מנגד, הנתבע טען כי מכר לתובע את הזן שביקש וכי הסיבה לבעיה טמונה בכך שהתובע נעץ את הבצלצלים חודש וחצי אחרי המועד האחרון שהתאים לכך, כשהטמפרטורות כבר היו נמוכות מדי. הוא הטיל את האחריות לתוצאות הכושלות על החקלאי ואף הוא צירף חוות דעת מומחה התומכת בעמדתו.

אי אפשר היה להקטין את הנזק

לנוכח חוות הדעת הסותרות מינה השופט ויסאם חיר מומחה מטעם בית המשפט שאישר את מסקנת התובע כי הסיבה לנזק טמונה בכך שקיבל זן שאיננו "אורי טהור" ולא התאים לעונה.

השופט קיבל את חוות דעת המומחה שלטעמו שיקפה נכונה את הגורם לכשל בגידול הבצל ובוססה היטב גם בעדותו.  לעומת זאת, עמדת הנתבע והמומחים מטעמו בנוגע להשפעת האקלים וטיב הטיפול בבצלצלים לא תאמה את השלב שבו נכשל הגידול, וגם לא את העובדה שבחלקות אחרות באותו אזור כן הצליחו לגדל בצלים טובים מזן "אורי".

גם לגבי גובה הנזק נשען השופט על קביעת המומחה מטעם בית המשפט שהעמיד את סכום הנזק על 150 אלף שקל נכון למאי 2013.

בתוך כך נדחתה טענת הנתבע כי התובע יכול היה למכור את היבול שכן צמח כסחורה סוג ב' תמורת 24,000 שקל ובכך להקטין את נזקיו.

השופט הבהיר כי לא הובאו בפניו עדויות המאשרות כי אפשר היה למכור את היבול. כך, המומחה מטעם בית המשפט אמר כי ייתכן שהדבר היה אפשרי אבל לא הביע עמדה נרחצת, ואילו מכתב ממדריך של משרד החקלאות העלה כי היבול "איננו ראוי לשיווק". מלבד זאת, החישוב של הנתבע לא היה מדויק בין היתר משום שלא לקח בחשבון את עלויות הטיפול בבצל לצורך השיווק.

לצד זאת השופט דחה את טענת התובע לפיצויים על עגמת נפש כיוון שהעלה אותה באופן סתמי ללא שום ראיה או הסבר לסכום שדרש.

בסופו של דבר התביעה התקבלה ברובה. הנתבע חויב לפצות את התובע על הנזקים הממוניים שנגרמו לו בסכום של 150,000 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל ממאי 2013 ועד למועד ה תשלום. בנוסף הוא חויב בשכ"ט עו"ד של 13,000 שקל והוצאות משפט של 24,492 שקל.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.