עובד לקה באירוע מוחי ביום בו טס להשתלמות מקצועית יחד עם בכירים בחברה. הוא תבע להכיר בו כנפגע בעבודה. בית הדין קיבל את טענתו שהטיסה היוותה אירוע חריג שיכול לבסס הכרה בפגיעה.
ב-2015 נשלח עובד זוטר בהתראה קצרה להשתלמות בחו״ל. הוא חש התרגשות ומתח רב והמעמד. עם הנחיתה בגרמניה הוא אובחן כסובל מאוטם מוחי. במסגרת תביעה להכיר בו כנפגע בעבודה קיבל בית הדין את טענתו כי יש לראות בטיסה ״אירוע חריג״ המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הטיסה לבין הפגיעה.
העובד, יליד שנת 1982, הועסק כשמאי בחברת "טוסמן ושות' שמאים וסוקרים בע"מ" החל משנת 2010 ועד ליום האירוע.
בתביעה סיפר העובד כי נודע לו על ההשתלמות כמה ימים לפני הטיסה וצוין בפניו כי יצטרפו אליה מנכ״ל החברה ובכירים נוספים מהענף. לדבריו, בלילה שלפני הטיסה הוא החל לחוש מתח נפשי ולחץ רב מהמעמד הצפוי. במהלך הטיסה לא חש בטוב ועם הנחיתה איבד את הכרתו ופונה לבית חולים במינכן שם אובחן כסובל מאוטם מוחי.
הוא ציין כי ב-2016 דחה הביטוח הלאומי את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בעבודה. לטענתו, הטיסה היוותה ״אירוע חריג״ ויש להורות מינוי מומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם המוחי בו לקה.
הוא הדגיש כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה נדרש לצאת להשתלמות בחו״ל מטעם העבודה, הוא לא ידע למה לצפות והיה העובד הזוטר הצעיר ביותר שיצא להשתלמות והרגיש כי עליו להרשים את המנכ״ל והבכירים האחרים. הוא הוסיף שהסיטואציה גרמה לו לתחושות התרגשות ומתח קיצוניים וחריגים.
הביטוח הלאומי טען מנגד כי לעבודת התובע לא הייתה כל השפעה על האירוע המוחי בו לקה. לדבריו, מתח נפשי מתמשך אינו בבחינת ״אירוע חריג״ בעבודה. זאת ועוד, התובע לא לקה באירוע במסגרת וויכוח או עימות כלשהו שיכלו לגרום לו ללחץ. כמו כן, השתתפותו של התובע בהשתלמות הייתה פסיבית והוא לא היה צריך להרשים אף אחד.
שינוי בדינאמיקה
אך השופטת מירב קליימן מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את עמדת העובד. היא הבהירה כי על מנת שאירוע מוחי יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח שקרה ״אירוע חריג״ בעבודה – דחק נפשי חריג או מאמץ פיזי מיוחד, בסמוך לפני האירוע המוחי.
השופטת השתכנעה שהטיסה להשתלמות הייתה חריגה משגרת עבודתו של התובע, הן מבחינת מקום העבודה והן מבחינת האנשים שאיתם היה אמור להתרועע. היא קבעה כי ייתכן מצב בו אדם הרגיל לעבוד עם מנהלו הבכיר בסביבה מסוימת יחוש לחץ כשסביבה זו משתנה באופן משמעותי ויחד איתה משתנים מערך הציפיות ההדדיות והדינאמיקה בין השניים.
עוד הבהירה השופטת כי דחק נפשי יכול להיגרם ממגוון סיטואציות ואין הכרח שיהיה מדובר דווקא בוויכוח או עימות.
השופטת סיכמה כי ממכלול הראיות והעדויות עולה שהטיסה היוותה ״אירוע חריג״ מבחינתו של התובע, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הטיסה לבין האוטם המוחי.
- ב״כ התובע: עו"ד בר אליעזר
- ב״כ הנתבע: עו"ד אירית רייכנברג
עו"ד יוסף גבאי עוסק/ת ב- נזיקין ותאונות עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין