בן 16 מתיכון בנתניה יצא לביתו בסוף יום הלימודים. חבורת נערים התעמתה איתו ואחד מהם חבט בראשו עם מוט ברזל. העירייה ומשרד החינוך יפצו
ב-2009 נפצע נער שיצא מבית ספרו לכיוון ביתו כשנחבט בראשו על ידי מוט עבה וגדול על ידי נער אחר. תביעת נזיקין שהגיש נגד העירייה ומשרד החינוך התקבלה לאחרונה. השופטת ליאת הר ציון קבעה שהנתבעים היו צריכים לצפות את הסיכון ולמנוע אותו שכן נגד הנערים התוקפים היה צו הרחקה והם אף הגיעו לבית הספר בבוקר יום התקיפה ואיימו על תלמיד אחר.
התובע סיפר שבדצמבר 2009 בדרכו לצאת מבית הספר באזור השער האחורי נחבט בראשו על ידי מוט עבה וגדול. החובט היה נער ששוטט ליד בית הספר עם קבוצת נערים אחרים, שאינם תלמידים במוסד.
הוא ציין שמחוץ לשער ניגש אליו נער עם אופניים, שנסע מצד לצד וניסה להתנגש בו. על רק זה התחיל ויכוח והתובע הזיז את הנער עם האופניים הצידה. בשלב זה הגיע נער אחר ונתן לו מכה בראש.
העירייה ומשרד החינוך טענו כי התובע הוא שהתעמת עם הנערים כך שהוא אשם בפגיעתו. הם הוסיפו כי אינם אחראים לאירוע שהתרחש מחוץ לכתלי בית הספר.
היו נורות אזהרה
השופטת ליאת הר ציון מבית משפט השלום בנתניה קיבלה את גרסת התובע וציינה שהיא נתמכה בעדויות אחרות. כך למשל, אחד המורים העיד כי יצא מבית הספר וראה קבוצה של תלמידים ועוד נערים שלא הכיר. הילדים קיללו אחד את השני והוא צעק לתובע להתרחק ואף לקח אותו בכוח מהמקום, אך ילד אחר הגיע עם חפץ שנראה כרגל של שולחן וחבט בו.
בגין האירוע גם הוגש כתב אישום נגד שני הנערים שהיו מעורבים בתקיפה (הנער על האופניים והנער החובט) והם הודו בעובדות והורשעו. השופטת קבעה שלא הוכח שהתנהגותו של התובע היא זו שגרמה לכך שקיבל מכות.
עוד קבעה השופטת כי מדובר באירוע שהיה מקום לצפות אותו ולנקוט באמצעי זהירות למניעתו.
היא הבהירה שהעירייה אחראית לאבטחת בית הספר בעוד משרד החינוך אחראי על הנהלת המוסד. מתיק המשטרה שנפתח בגין התקיפה עולה כי כשבוע לפני כן הוצא לנערים התוקפים צו הרחקה מבית הספר, לאחר שתקפו ואיימו על השומר, ונאסר עליהם להיכנס לבית הספר למשך 10 ימים.
עוד עלה מהעדויות כי ביום התקיפה של התובע, בבוקר, הנערים היו בבית הספר והרביצו לילד ממוצא אתיופי, וזהות התוקפים נמסרה למנהל בזמן אמת. כמו כן, אחת התלמידות גם העידה כי בערך 20 דקות לפני תקיפת התובע ראתה את הנערים הבעייתיים ליד השער הראשי של בית הספר.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, היה מקום לנקוט אמצעי זהירות לאור מספר נורות אזהרה על הסכנה הנשקפת לביטחון התלמידים.
בתוך כך דחתה השופטת את טענת הנתבעים כי בית הספר או העירייה אינם אחראים לביטחון התלמידים ברחבת שער הכניסה.
השופטת חילקה את האחריות כך שמשרד החינוך יישא ב-60% והעירייה ב-40%. היא ציינה שיש מקום לייחס אחריות רבה יותר למשרד החינוך מאחר שהמנהל קיבל מידע שהנערים נמצאים בסביבת בית הספר בבוקר יום התקיפה אך לא דאג לקרוא למשטרה או לנקוט בצעדי זהירות אחרים.
בהתאם לחוות דעת של מומחה בית המשפט, קבעה השופטת שהתובע נותר עם נכות פסיכיאטרית תפקודית של 33%.
הנתבעים יפצו את הנער ב-1,031,744 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23% והוצאות, בהתאם לשיעור אחריותם.
- ב״כ התובע: עו"ד איילון
- ב״כ משרד החינוך: עו"ד אלמאדי
- ב״כ העירייה: עו"ד זמיר
עו״ד שני אדרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין