למרות טענת המוסד כי ייתכן שמקור הבעיות בגבו של בן ה-60 בתחלואה טבעית, השופטת מצאה שהן קשורות לעבודתו רבת השנים שכללה הרמת משאות והתכופפיות תדירות
גבר שעבד 34 שנה כמחסנאי בחברה לייבוא ושיווק חלפים לרכב והחל לסבול מכאבי גב, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגע עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש דחתה את תזת הביטוח לאומי שגרסה כי קיימת אפשרות שמדובר בתחלואה טבעית, ואימצה את עמדת המומחה מטעם בית הדין שמצא קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעות בגב.
התובע החל לעבוד כמחסנאי בשנת 1985, כשהיה בן 22 בלבד. כחלק מעבודתו הוא נהג פעמים רבות ביום להתכופף ולהרים משאות שמשקלם נע בין 5 ל-23 ק"ג. במהלך 2019, על רקע כאבי גב שלא הרפו ממנו, הוא התפטר. כשנתיים לאחר מכן, מאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בכאביו כתאונת עבודה, הוא הגיש את התביעה לבית הדין. בשלב מסוים ולצורך בירור התביעה מונה, בהסכמת הצדדים, מומחה אורתופדי מטעם בית הדין.
חוות דעתו הרפואית ניתנה באפריל האחרון ולפיה, לצד ליקויים אחרים שאינם קשורים לעבודה, התובע סובל גם משברי דחיסה בחוליות הגב. בהעדר אירוע דרמטי חד פעמי שניתן לייחס לו את השברים בחוליות, קבע המומחה כי יש לראות בתנאי עבודתו של המחסנאי כגורם סיכון משמעותי ביותר להיווצרות השברים או להחמרתם.
המומחה סיכם כי "העומס הפיזי אליו נחשף התובע בעבודתו במשך 34 שנים, הינו סיבה משמעותית ביותר לגרימת שברים בעצם חלשה".
התובע ביקש מבית הדין לאמץ את מסקנות המומחה בעוד הביטוח הלאומי התנגד לכך. לטענת המוסד, המומחה נמנע מלהתייחס בחוות דעתו למנגנון הפגיעה בגבו של התובע – האם בדרך של פגיעות זעירות שהצטברו, או שמא מדובר בתהליך תחלואתי מתמשך, שאז אין לראות בפגיעה כקשורה לעבודה. בנסיבות אלה נטען שיש לדחות את התביעה.
עמדה ברורה וחד משמעית
אלא שהשופטת רובוביץ-ברכש סברה אחרת. היא ציינה אמנם שלפי המומחה התובע סובל מבעיות גב נוספות שאינן קשורות לעבודה. אולם באופן קונקרטי, ביחס לשברי הדחיסה בחוליות, הוא קבע מפורשות שעבודת התובע היוותה גורם סיכון משמעותי ביותר להיווצרותם או להחמרתם. לפיכך לא ניתן לומר שתחלואה טבעית בלבד גרמה לפגיעה.
השופטת ציינה שלפי הפסיקה חוות דעתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן.
לדבריה, במקרה זה המומחה כתב חוות דעת מפורטת ומנומקת שקבעה באופן חד משמעי כי העומס הפיזי אליו נחשף התובע במשך 34 שנות עבודה כמחסנאי, הוא סיבה משמעותית ביותר לגרימת השברים בחוליות הגב. במלים אחרות, המומחה הכיר בקשר סיבתי בין מצבו של התובע בגב לבין תנאי עבודתו ומשלא נמצאה סיבה לסטות מעמדתו – יש לקבל את התביעה.
לפיכך השופטת הכירה בתובע כנפגע עבודה וחייבה את הביטוח הלאומי לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אסף מלמד
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד רענן פלץ
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין