בהליך קודם רישיונו של הנאשם נפסל ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי. במקום להפעיל את התנאי העדיף בית המשפט את שיקולי השיקום. המסר לנהגים הצעירים: "מי שנוטל אחריות למעשיו יכול לקבל הזדמנות נוספת".
150 שעות של"צ, קנס של 1,500 שקל, פסילת רישיון ל-11 חודשים וצו מבחן לשנה ללא מאסר בפועל. אלה העונשים שהוטלו על נאשם כבן 19 שנתפס נוהג ללא רישיון בפעם השלישית, תוך הפרת פסילה שנגזרה עליו בהליך קודם. אף שברמה העקרונית העונש היה אמור להיות הפעלת מאסר בפועל השופטת שרית זוכוביצקי-אורי מבית המשפט לתעבורה בירושלים העדיפה לאפשר לצעיר להמשיך בטיפול השיקומי בו החל. "ישנו אינטרס ציבורי בהעברת מסר לצעירים לפיו מי שנוטל אחריות למעשיו ובוחר בדרך השיקום, יכול לקבל הזדמנות נוספת".
בכתב האישום שהוגש בשנה שעברה נטען כי הצעיר נתפס נוהג אף שלא הוציא רישיון ולמרות פסילה בת 15 חודשים ו-4 חודשי מאסר על תנאי שנגזרו עליו בשל הרשעה קודמת בשתי עבירות של נהיגה לא מורשית. הנאשם הודה והורשע בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח.
המלצת שירות המבחן לגבי עונשו הייתה שיקומית נוכח נכונותו של הצעיר להשתלב בהליך טיפולי. השירות סבר שבשלב הזה עדיף להאריך את המאסר המותנה ולהטיל עליו 140 שעות שירות לציבור.
בחוות הדעת נכתב כי הצעיר השתלב בקבוצה טיפולית, מנסה לנהל אורח חיים חיובי ושומר חוק, הביע חרטה והודה כי התנהג בחוסר אחריות. בנוסף צוין כי בתקופת ההליך הוציא הנאשם רישיון כך שהסיכון שיחזור על מעשיו נמוך.
המדינה לא הסכימה עם השירות. לטענתה, מדובר ב"שור מועד", שהנסיבות האישיות שלו צריכות לסגת מפני האינטרס הציבורי והצורך בהרתעת מי שפגע בערך של שמירה על שלום הציבור. משכך, ביקשה המדינה לגזור על הנאשם שנת מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, פסילת רישיון וקנס.
הסניגור ביקש לעומת זאת לאמץ את המלצת השירות כדי לאפשר לנאשם לסיים את הטיפול ולהשתקם. לשיטתו הסיכון כי הנאשם יחזור על מעשיו נמוך מאחר שהוציא רישיון וחייו השתנו נוכח הפיכתו לאב. עוד נטען כי מאסר לרבות בעבודות שירות יקשה על משפחתו בהיותו המפרנס היחיד.
למרות הזלזול המופגן
השופטת זוכוביצקי-אורי הבהירה כי מעשיו של הנאשם חמורים ביותר נוכח הזלזול שהפגין כלפי רשויות החוק כשהמשיך במעשיו למרות הפסילה והמאסר המותנה שריחף מעל ראשו. עוד הדגישה השופטת כי ככלל, העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל גם כשאין תנאי להפעלה.
ואולם, השופטת החליטה שזהו אחד המקרים החריגים שבהם מוצדק לסטות מהנהוג והמקובל לצורכי שיקום. השופטת התרשמה לחיוב מכך שהנאשם הפנים שעליו להוציא רישיון, השתתף בקבוצה טיפולית ומביע מוטיבציה להשתתף בטיפול בשליטה בדחפים ובנהיגה.
בנסיבות אלה ונוכח גילו הצעיר של הנאשם השופטת החליטה לאמץ את המלצת שירות המבחן. "אני סבורה", כתבה בגזר הדין, "כי ישנו אינטרס ציבורי בהעברת מסר לצעירים לפיו מי שנוטל אחריות למעשיו ובוחר בדרך השיקום, יכול לקבל הזדמנות נוספות מבית המשפט ככל שהדין מאפשר זאת".
משכך, השופטת האריכה את המאסר המותנה לשנתיים נוספות וגזרה על הנאשם 150 שעות שירות לציבור, 11 חודשי פסילה ופסילה על תנאי, קנס של 1,500 שקל והתחייבות של 8,000 שקל שלא לבצע עבירות דומות בשלוש השנים הקרובות. בנוסף יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן במשך שנה.
- שמות באי הכוח לא צוינו בגזר הדין
עו"ד דוד גולן
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין