הפיצוי שנפסק בהליך הנזיקי נגד שלושת התוקפים יתווסף ל-15,000 שקל שנפסקו לנפגע בהליך הפלילי, במסגרתו הורשעו בהסדר טיעון בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של 560 אלף שקל לצעיר ערבי שהותקף לפני כ-8 שנים על ידי שלושה יהודים כשעבד כמתדלק בתחנת דלק במגידו. השופטת סיגלית מצא הסתמכה על ממצאי ההליך הפלילי שהתנהל כנגד השלושה – שהורשעו בסופו של דבר בהתאם להסדר טיעון בעבירה מקלה של פציעה בנסיבות מחמירות – כשהטילה עליהם את האחריות לפיצוי הנזיקי לצעיר שסובל עד היום מפוסט טראומה.
הנפגע, כיום בן 27, הותקף ביוני 2011 כששלושת הנתבעים הגיעו לתחנה והחלו להכות אותו באגרופים ובעיטות, ואף עם מקל, לאחר שהעיר לאחד מהם על כך שרוקן את פח זבל על כביש הגישה. כתוצאה מהאירוע נגרמו לנפגע שברים בשיניים ובלסת והוא אובחן עם הפרעת דחק פוסט-טראומתית.
כתב האישום המקורי שהוגש כנגד המעורבים ייחס להם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות אך בסופו של דבר גובש הסדר טיעון מקל ושלושתם הודו בעבירה קלה יותר של פציעה בנסיבות מחמירות. ב-2012 נגזרו עליהם מספר חודשים מאסר, מאסרים על תנאי ופיצוי של 15,000 שקל לנפגע.
בתביעה הנזיקית שהגיש לאחר ההרשעה טען הנפגע כי ההודאה של הנתבעים בכתב האישום היא ראיה מכרעת לכך שביצעו כלפיו עוולת תקיפה ועליהם לפצות אותו על נזקיו הכלכליים והנפשיים כתוצאה מהאירוע הקשה.
שניים מבין שלושת התוקפים לא התגוננו מפני התביעה וחויבו בפיצויים של 230 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 42,000 שקל.
התוקף השלישי הגיש כתב הגנה שבמסגרתו טען כי אין להסתמך על הודאתו בהליך הפלילי שניתנה במסגרת הסדר טיעון עליו חתם כדי לא להסתכן בעונש חמור יותר.
לטענתו, אירועי התקיפה התרחשו בצורה שונה לחלוטין מזו שתוארה בכתב האישום המתוקן, כאשר הוא בסך הכל ניסה להפריד בין הניצים והותקף בידי התובע. עוד הוא טען כי הקטטה החלה משום שחברו חשד כי התובע גנב לו את הטלפון הנייד. מכל מקום, הוא טען כי כבר שילם מחיר כבד, ויש להסתפק בפיצוי שחויב בו בהליך הפלילי.
לחילופין הוא טען כי יש לייחס לתובע 80% אשם תורם מאחר שהתנהג באלימות ובתוקפנות.
מנוע לטעון אחרת
השופטת מצא קבעה כי ממצאי פסק הדין הפלילי נותר כראיה מכרעת כיוון שהנתבע לא הביא כל ראיה לסתור אותם. כך, הנתבע אמנם טען כי צילומי האירוע תומכים בטענותיו אך לא הציג אותם ואף לא ביקש לזמן עדים שיתמכו בגרסתו. הימנעות זו, קבעה, נזקפת לחובתו.
מעבר לכך, השופטת ציינה כי גרסת הנתבע לאירוע "עומדת בסתירה חזיתית" להודאה שלו. "משהודה הנתבע בעובדות כתב האישום, הרי הוא מנוע הן מכוח חובת תום הלב והן מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי לטעון לגרסה עובדתית שונה", כתבה.
השופטת הבהירה כי מוטב לו הנתבע היה עומד מאחורי הודאתו, שלפיה נהג כלפי התובע באלימות מתמשכת ואכזרית, ודחתה את הטענות כי מעורבותו "התמצתה בניסיונו להפריד בין הניצים" או כי התובע אחראי לאירוע.
משכך נקבע כי הנתבע – שביצע את עוולת התקיפה והפר את האיסור על פציעה בחוק העונשין – יפצה את התובע ב-242 אלף שקל על נזקיו וישלם עוד 45 אלף שקל על הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. פיצוי זה יתווסף לפיצויים של שני התוקפים האחרים.
- ב"כ התובע: עו"ד מוסטפה מחאג'נה
- ב"כ הנתבע (שהתגונן): חסן אבו אחמד, עורך דין נזיקין
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין