בית המשפט קבע כי עיריית שפרעם התרשלה כשלא דאגה לפינוי פסולת משולי הדרך ולא סללה מדרכה. חלק מהפיצוי יגיע למורה וחלק לביטוח הלאומי כהחזרים על תגמולים שקיבלה כנפגעת עבודה.
בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה כי עיריית שפרעם אחראית לנזקים שנגרמו למורה שנפלה ונפגעה ביד ובגב, כשהייתה בדרכה לבקר תלמידה. השופטת נסרין עדוי-ח'דר קבעה כי העירייה התרשלה במילוי חובותיה כשלא פינתה פסולת שהצטברה בשולי הדרך ולא סללה מדרכה להולכי רגל. העירייה וחברת הביטוח "הראל" חויבו לשלם למורה כ-225 אלף שקל ולהחזיר לביטוח לאומי עוד כ-280 אלף שקל עבור תגמולים ששילם והוצאות משפט.
התאונה אירעה בקיץ 2012, כשהמורה (60) יצאה יחד עם תלמידיה לבקר תלמידה, שביתה נמצא במרחק של כ-250 מטר מבית הספר.
לפי גרסתה, בדרך לא הייתה מדרכה ולכן היא פסעה יחד עם התלמידים בשולי הכביש. בשלב מסוים אחד התלמידים התקרב לכביש, וכשהלכה לעברו במהירות מעדה עקב הפרשי גובה בין הכביש לבין השוליים, שהוסתרו על ידי גזמי עצים, חצץ ואבנים גדולות.
בתביעה שהגישה לפיצויים על נזקיה, היא טענה כי העירייה התרשלה כשלא פינתה את הפסולת ולא טרחה לסלול מדרכה. בנוסף היא טענה לרשלנות מצד משרד החינוך משום שהמנהל התיר לה לצאת לביקור על אף מצב הדרך וללא ליווי מספיק.
העירייה הכחישה אחריות תוך שטענה כי גם בהנחה שהתאונה התרחשה כמתואר בתביעה, אי אפשר להטיל עליה אחריות על כל בליטה בכביש או להתערב בסדרי העדיפויות שלה בהשקעת כספי הציבור. משרד החינוך ביקש אף הוא לדחות את התביעה נגדו מאחר שלטענתו אין לו כל קשר לאירוע.
השקעה מינימלית
השופטת נסרין עדוי-ח'דר קבעה כי האחריות הבלעדית לאירוע היא של העירייה, שהתרשלה בחובתה לדאוג לדרך תקינה עבור הולכי רגל, ודחתה את התביעה נגד משרד החינוך תוך חיוב המורה בהוצאות של כ-21,600 שקל.
באשר לעירייה, השופטת קיבלה את גרסת התובעת לנסיבות התאונה, שנתמכה בעדויות תלמידים ובתמונות מהמקום. השופטת הוסיפה כי לנוכח העובדה שהעירייה לא טרחה להביא ראיות או עדויות לתחזוקת המקום, אין ספק שהיא האחראית הישירה לתאונה ולנזק שנגרם למורה בעקבותיה.
בתוך דך דחתה השופטת את טענות ההגנה שהעלתה העירייה, וקבעה כי לא הוכיחה טעמים מוצדקים לפטור אותה מאחריות שעה שיכולה הייתה למנוע את הנזק בעלות נמוכה ביותר. השופטת הוסיפה כי אכן, לא כל בליטה בכביש גוררת הפרה של חובת הזהירות כלפי הציבור, אלא שבמקרה הנוכחי לא מדובר בפגם פעוט אלא באזור שאין בו מדרכה בטוחה ובמקום שבו אמורים הולכי הרגל לעבור נערמה פסולת שהסתירה הפרשי גובה מסוכנים.
עם זאת, השופטת סברה כי מאחר שהתובעת מכירה את הדרך והמפגעים בלטו לעין יש לייחס לה 20% רשלנות תורמת עקב חוסר זהירות.
לאחר מכן בחנה השופטת את הנזקים השונים שנגרמו לתובעת, שנותרה עם מגבלות תנועה בכף יד שמאל ובעמוד השדרה, ופסקה לה – לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי שקיבלה כנפגעת עבודה – פיצויים של 180 אלף שקל עבור הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל.
בנוסף חויבו העירייה וחברת הביטוח בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-45 אלף שקל, וכן בהחזרי תגמולים והוצאות משפט לביטוח הלאומי בסך כולל של כ-280 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רולא חדאד
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עודד צדרבוים
- ב"כ העירייה וחברת הביטוח: גסאן אגברייה, עורך דין נזיקין
- ב"כ משרד החינוך: עו"ד עדי מיכלין
עו"ד יצחק תורגמן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין