כדי למנוע "בית עשיר" מול "בית עני": ישלם מזונות גבוהים - פסקדין

על רקע פערי הכנסות דרמטיים בין הוריו של בן ה-8, יצטרך אביו לשלם עבורו 1,650 שקל בחודש – אף שחישוב על פי נוסחת המזונות מוביל לחיוב של פחות מ-600 שקל

אב לבן 8 הנהנה מהכנסות גבוהות ישלם לאם מזונות העולים בכמעט פי 3 על אלה שעל-פי ה"נוסחה היבשה", וזאת הגם שהשניים חולקים זמני שהות שווים. כך, בעוד שלפי הנוסחה על האיש לשלם לאם 588 שקל בחודש, קבעו שופטי המחוזי בחיפה אספרנצה אלון ויצחק כהן שמוצדק לחייבו ב-1,650 שקל. לפי דעת המיעוט, של השופט חננאל שרעבי (אב"ד), על המזונות לעמוד על 1,500 שקל.

המערער והמשיבה ניהלו מערכת יחסים בת כשנתיים, ממנה נולדה בנם, כיום בן 8. הקטין מאובחן מלידתו בתסמונת כלשהי הגורמת לו לסבול מהפרעות תנועה, חוסר שיווי משקל, בעיות נוירולוגיות, כאב ואי-נוחות. מדיווחים שהתקבלו, מדובר בילד הסובל מהתקפי זעם בלתי נשלטים, המתקשה לקחת חלק בפעילות החינוכית.

ביוני אשתקד קבע בית המשפט למשפחה בקריות שעל האב לשלם לאם מזונות חודשיים בסך 2,000 שקל, הגם שלפי הנוסחה היבשה עליו להעביר לה 588 שקל בלבד, מאחר שחולקים זמני שהות שווים. ההסבר: פער ניכר ביחס ההכנסות של הצדדים, המצדיק לסטות מהחישוב היבש. מכאן הערעור שהגיש האב למחוזי בספטמבר 2025.

הוא טען במסגרתו שלא הגיוני לחייבו ב-2,000 שקל מזונות שעה שצרכי הבן – שאת גידולו חולק, כאמור, עם האם – הועמדו בפסק הדין על 2,100 שקל. "יוצא שכמעט מלוא צרכי הקטין משולמים על-ידי האב, הגם שמדובר במשמורת משותפת", טען. המערער הוסיף, בתוך כך, ששגה בית המשפט כשייחס לו הכנסות בגובה 30 אלף שקל; לטענתו הן מסתכמות ב-20 אלף בלבד.

לעומתו טענה האם שאדרבה, נעשה עמו חסד בהקשר הזה, שכן הלכה למעשה - הכנסותיו והכנסות אשתו הנוכחית עוברות את 70 אלף השקלים. לגופו של עניין טענה האם שהחלטת בית המשפט לסטות מחישוב המזונות על-פי הנוסחה, בשל פערי ההכנסות הדרמטיים בין הצדדים, הייתה מוצדקת, ועל כן יש לדחות את הערעור.

לא נוסחה נוקשה

כלל שופטי המחוזי היו בדעה שצדק קודמם בעצם סטייתו מנוסחת חישוב המזונות, בשל פערי ההכנסות בין הצדדים. "אכן", כתבו, "נוסחת המזונות בנתוני הצדדים מביאנו לכדי סך של כ-600 שקל מזונות לקטין, ברם נאמר בפסיקה לא אחת כי נוסחאות מתמטיות לחישוב דמי מזונות מהוות כלי עזר בלבד, ואין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית לבין שיעור המזונות".

השופטים הבהירו שעל מנת למנוע מצב של "בית עני" מול "בית עשיר", על בית המשפט להפעיל, במקרים המתאימים, שיקול דעת בפסיקת סכום המזונות, ולא ללכת שבי אחרי נוסחת החישוב - זאת במטרה להבטיח את טובת הילד, לשמור על רמת חייו ולמנוע פגיעה רגשית הנובעת מהבדלים מעמדיים בין שני בתיו.

למרות זאת, מסקנת שופטי הערעור הייתה שקודמם החמיר מדי עם האב, ועל כן יש לבצע הפחתה כלשהי של המזונות. כאן הם נחלקו לדעת רוב ומיעוט: בעוד השופט שרעבי (אב"ד) קבע שיש להעמיד את המזונות על 1,500 שקל, סברו השופטים אלון וכהן שמדובר בהפחתה מוגזמת מדי, וכי על המזונות לעמוד על 1,650 שקל.

שופטת הרוב אלון נימקה את עמדתה, בין היתר בכך שחרף זמני השהות השווים – האם היא זו שנותנת את המענה לצרכיו הייחודיים של הבן ורצה למסגרת החינוכית שלו כשנדרשת לכך. נימוק נוסף: חרף פערי ההכנסות המובהקים - עדיין הוצאות רפואיות חריגות, חינוך וחוגים מוטלות על הצדדים שווה בשווה.

לפיכך הוחלט שעל האב לשלם לאם מעתה ואילך מזונות חודשיים בסך 1,650 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד שלומי נעמן
• ב"כ המשיבה: עו"ד ליטל יצחק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.