ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין אופק נ' המועצה המקומית קרני שומרון ואח'
המועצה המקומית קרני שומרון הוציאה לגמלאות עובדת חרשת כבת 63, לאחר שבודדה אותה חברתית ומקצועית. בית הדין לעבודה פסק כי המועצה לא עמדה בחובותיה כלפי העובדת, בהיותה בעלת מוגבלות וזכאית להעדפה מתקנת, וחייב אותה בפיצוי של כ- 370 אלף שקל.
מנהלת חשבונות בכירה, שהועסקה משנת 1986 במועצה המקומית קרני שומרון, טוענת שהוצאה לגמלאות שלא כדין, תוך הפלייתה מחמת מוגבלותה. לדבריה, בעקבות סכסוך שהתגלע בינה לבין שותפתה לחדר, החליטה המועצה להקים מחיצה בינה לבין העובדת, באופן שפגע בעבודתה: מאחר שהיא חירשת וקוראת שפתיים, המחיצה מנעה ממנה את התקשורת הנחוצה.
מכאן, לטענתה, העניינים הורעו אף יותר: לאחר שמחתה על הקמת המחיצה, היא הועברה למשרד נפרד והועברה שוב אל מחוץ למתחם הגזברות, מתוך מטרה לבודדה לחלוטין מן המחלקה. לדבריה, היא סבלה התנכלויות מצד העובדים, שיצאו נגדה ב'מסע ציד' במטרה להכשילה. הצעד האחרון שהופעל כנגדה היה זימונה לשימוע, שבסופו התבשרה על יציאתה לגמלאות. הערר שהגישה לועדת השירות במועצה נדחה, ועל אף שארגונים שונים ושר הפנים דאז, אלי ישי, ביקשו שלא לסיים את העסקתה - החלטת המועצה נותרה בעינה.
בשל כך, הגישה העובדת תביעה לבית-הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בדרישה להחזירה לעבודה או, לחילופין, לשלם לה פיצויים בגין אבדן זכויותיה והשתכרותה ובגין עגמת הנפש שנגרמה לה.
המועצה, לדבריה, לא לקחה בחשבון את היותה המפרנסת העיקרית של משפחתה, גילה המתקדם ומוגבלותה - שבגינם אפסו סיכוייה למצוא עבודה אחרת.
המועצה, מאידך, טענה כי התובעת הוצאה לגמלאות כדין, בעקבות נסיגה דרסטית שחלה בעבודתה, הן במישור המקצועי והן במישור החברתי. עוד טענה המועצה, כי הוצעה לעובדת פרישה מוקדמת בתנאים מיטיבים אך היא סירבה, ועל כן הוחלט להוציאה לגמלאות, בהתאם לזכותה הניהולית של המועצה כמעבידה.
בידוד ומידור קיצוני
השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה, כי החלטת המועצה נתקבלה תוך התעלמות מוחלטת מהיותה של העובדת בעלת מוגבלות ומבלי שנעשה כל ניסיון ללכת לקראתה. היא ציינה עוד, כי הנסיגה בתפקודה של התובעת החלה עם בידודה ומידורה: הקמת המחיצה, באופן כזה שלא איפשר לתובעת לראות אנשים, היא "צעד דרסטי, בעל השפעה מכרעת על תפקודה", כתבה השופטת.
המועצה הייתה מחויבת לנקוט בכל הדרכים האפשריות על מנת לסייע לעובדת להמשיך בעבודתה, קבעה השופטת, ובכלל זה להתאים את מקום העבודה למוגבלותה, גם בפעולה של העדפה מתקנת. על כן, התנהלותה של המועצה אינה ראויה ונוגדת את הדין, בפרט כשמדובר בגוף ציבורי שמחויב בייצוג הולם לאוכלוסייה בעלת מוגבלות.
בעקבות זאת נפסק, כי ההחלטה לסיים את העסקת התובעת היא פגומה ונתקבלה ובוצעה באופן בלתי סביר ובלתי מידתי. לאור מערכת היחסים העכורה וחלוף הזמן, נכתב בפסק-הדין, הסעד הראוי הוא פיצוי כספי. על כן לתובעת 369,631 שקלים, מתוכם 50 אלף שקל כפיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה. עוד חויבה המועצה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 25 אלף שקל.
פרשנות: יחס מועדף ושלוש נקודות חשובות
"בפסק דין זה הוכח", מוסיפה עו"ד גליה אליהו, "כי במאבק הנצחי בין המעסיק החזק לעובד המוחלש עומד בית הדין איתן לצד העובד". עו"ד אליהו מבקשת להפנות את תשומת הלב לשלוש נקודות חשובות: האחת, שבית הדין הטיל על המועצה סטנדרט התנהגות גבוה בהרבה מזה שהיה מוטל עלמעסיק פרטי; השנייה, שבית הדין לא שלל עקרונית הוצאה כפויה של עובד לגמלאות לפני הזמן; והשלישית, שבית הדין התחשב מאד במעסיקה, בעצם העובדה שלא הכריח אותה להשיב את העובדת לעבודתה".
לדברי עו"ד אסף אוסלקה, "משמעות פסק הדין היא, כי לא רק שהעובד בעל המוגבלות זכאי לשוויון מלא מול עמיתיו, אלא שהוא אף זכאי להעדפה מתקנת. במקרה זה היה על המועצה לעשות כל מה שניתן כדי למצוא לעובדת תפקיד חלופי ולהימנע מהוצאתה לגמלאות."
לפסק הדין בעניין אופק נ' המועצה המקומית קרני שומרון ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין