בן ה-34 עבד במסעדה כשליח ועובד דלפק. הוא נפגע לפני כארבע שנים כשרכב על אופנוע. בית המשפט קבע שהוא סובל מפגיעות משמעותיות אך לא איבד את כושר השתכרותו לחלוטין
השופט רמי חיימוביץ קיבל לאחרונה תביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוגשה נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב-״הפול״. התובע, כיום בן 38, נפגע ב-2018 בשתי תאונות שהתרחשו במרץ ובאוקטובר של אותה שנה. בזמן התאונות הוא עבד במסעדת פילדלפיה (דיקסי) של השף חיים כהן. המחלוקת בין הצדדים הייתה בעניין הנזק ובסופו של דבר השופט קבע שהנכות התפקודית עומדת על 75%.
התובע סיפר שבתאונה הראשונה נפגע בשתי ברכיו, בכפות הידיים ובמרפק שמאל. לדבריו, בעקבות התאונה סבל מחרדות. התאונה השנייה הייתה קשה יותר והוא נפגע בראשו ובפניו. הוא פונה באמבולנס לבית חולים, שם אובחנו שברים מרובים בגולגולת, בפנים ובארובת העין השמאלית וחבלה בברך שמאל. התובע נותח לצורך שחזור פנים ופה ולסת. לאחר כחודש, הועבר להמשך טיפול רב תחומי ואשפוז בבית החולים לוינשטיין.
בתיק מונו ששה מומחים רפואיים בתחומים עיניים, פה ולסת, אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, ואף-אוזן-גרון. הנכות הרפואית המשוקללת הועמדה על 83.13%.
התובע טען לאבדן מלא (100%) של כושר ההשתכרות ולנכות תפקודית גבוהה גם בחיי היום יום. מאז התאונה לא חזר לעבוד (ואף הוכר בביטוח לאומי כמי שאיבד את כושר עיסוקו), ולטענתו מכלול הנכויות הרפואיות לא יאפשרו לשוב לעבודה גם בעתיד ואף מחייבות קבלת עזרה מקיפה מדי יום.
הנתבעת מצידה סברה כי התובע מפריז בתסמיניו (כפי שציינו גם חלק מהמומחים) וביקשה לקבוע נכות תפקודית בשיעור 50.39% עם סיוע יום יומי מינימאלי.
צבר נכויות משמעותיות
השופט רמי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ציין כי אין מחלוקת שהתובע לא שב לעבודה עד היום ועיקר המחלוקת נוגעת ליכולתו להשתלב בעתיד בשוק העבודה.
הוא ציין בנוסף שהפגיעה בעין שמאל שקולה לעיוורון ומקנה נכות תפקודית בשיעור 30% לפחות. פגיעה זו שוללת מהתובע אפשרות לעבוד כשליח על אופנוע ותקשה על חלופות שקשורות במוטוריקה עדינה. ואולם, אין סיבה לשלול ביצוע עבודות פיזיות פשוטות.
עוד כתב השופט כי הפגיעה הנוירולוגית בכישורי הניהול והזיכרון תקשה ללמוד מקצוע חדש. הפגיעה האסתטית יחד עם הנכות הנפשית עשויות להקשות על תפקוד בעבודות מול קהל.
השופט הדגיש כי מדובר בצבר נכויות משמעותיות שיקשו על התובע מאוד לשוב לתחומי עבודתו הקודמים או לרכוש הכשרה ולהשתלב בתחום חדש.
עם זאת לדבריו, הראיות אינן תומכות במסקנה שהתובע איבד את כושר עיסוקו לחלוטין, והרושם מעדותו היה, כפי שהתרשמו גם חלק מן המומחים, כי קיימת הפרזה בתסמינים. ״מובן שלא ניתן לזלזל בפגיעותיו של התובע, אך הוא אינו מרותק למיטתו, אינו מוגבל בתנועה, יכול להשתמש בידיו, וגם עינו הימנית מתפקדת ורואה״.
בסיכומו של דבר העמיד השופט את הנכות התפקודית על 75% וקבע כי הסכום משקף הכנסה מינימאלית של רבע מהשכר הממוצע במשק (2,750 שקל).
לאחר התחשבות בתגמולי ביטוח לאומי חויבה המבטחת לשלם לתובע 2,356,749 שקל בתוספת שכ"ט והוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד איילת שליו, עו"ד גילי בן ציון
- ב״כ הנתבעת: עו"ד עוזי לוי, עו"ד אורן רז
עו״ד ענבל גורביץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין