לפסק הדין בעניין איתי חן נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
כמה פיצוי 'שווה' מסרון פרסומי אחד שנשלח שלא כדין? בתביעה שהגיש לקוח כ.א.ל. נגד החברה, טען כי המשיכה לשלוח לו מסרונים פרסומיים לנייד למרות שביקש ממנה להפסיק. ביהמ"ש קיבל את התביעה ככל הנוגע למסרון אחד בלבד וחייב את כ.א.ל בפיצוי.
לקוח כ.א.ל המחזיק בכרטיס אשראי שהנפיקה לו בשיתוף עם מועדון הלקוחות YOU טען, כי בחודש מאי 2011 ולאחר שפרטי כרטיס האשראי שלו הועתקו על ידי גורמים זרים, שעה שהחליף את כרטיסו באחר ולשם כך מסר את מספר הנייד שלו, החל לקבל אליו מסרוני פרסומת. לטענתו, למרות שמייד עם קבלת המסרון הראשון שלח הודעה להפסקת המשלוח, המשיכה כ.א.ל. לשלוח את המסרונים, ועל כן פנה ביולי 2011 לנציג כ.א.ל. בעניין, וזה הודיע לו כי הנושא יטופל.
מאחר שמשלוח המסרונים לא פסק גם לאחר השיחה עם הנציג, הגיש הלקוח לביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה תביעה נגד כ.א.ל. לפיצוי של 8,100 שקל בגין משלוח הפרסומים שלא כדין.
כ.א.ל. עתרה למחיקת התביעה על הסף, בטענה כי מי שאחראי למשלוח המסרונים הוא מועדון YOU, שכן היא מעולם לא שלחה הודעות לטלפון הנייד של התובע. לגופו של עניין טענה, כי בעת הנפקת הכרטיס הראשון, חתם התובע על הסכמה לקבל חומר שיווקי בכל ערוצי התקשורת, ובהם גם באמצעות מסרונים לנייד, וכי פנייתו הראשונה בעניין התקבלה רק ביולי 2011, ומייד בעקבותיה פעלה להפסקת משלוח ההודעות.
מסרון אחד בלבד
השופטת איילת הוך-טל קיבלה את התביעה ככל הנוגע לשליחת מסרון אחד בלבד, כאמור.
השופטת דחתה את טענת כ.א.ל. כי אינה בעלת הדין הרלוונטית, בקובעה כי כרטיס האשראי של התובע משותף לה ולמועדון YOU, ושמות שתי החברות מופיעות בכל המסמכים שהנוגעים להנפקת הכרטיס, ולפיכך אין לצפות מהתובע להתחיל לברר מי מהגופים אחראי לשליחת המסרונים, מה גם שכ.א.ל. לא העלתה טענה מסוג זה שעה שהתובע ביקש מנציגה להפסיק לקבל את המסרונים, ודי בכך כדי להכיר באחריותה למשלוח ההודעות.
לגופו של עניין נפסק, כי יש לחלק את התביעה לשתי תקופות- האחת החלה כשהתובע החליף את כרטיס האשראי (מאי 2011), אשר בהיותו כרטיס חלופי לזה שהועתק, חוזה ההתקשרות עליו חתם התובע בעת ההנפקה הראשונית, המשיך לחול. באותו מעמד, כך נקבע, הוכיחה כ.א.ל. כי התובע הסכים מפורשות לקבל הודעות פרסומיות גם לנייד, ומנגד התובע לא הוכיח כי ביקש להפסיק קבלתן ומהי כמות ההודעות שקיבל, אם בכלל.
התקופה השנייה, כך נקבע, החלה בשיחת התובע עם נציג כ.א.ל. ביולי 2011, בה ביקש מפורשות להפסיק עם משלוח ההודעות, והתובע הוכיח כי קיבל מסרון גם לאחר השיחה, למרות שבעת הזו, כבר אסור היה לכ.א.ל לשגר אותו.
לפיכך נפסק, כי כ.א.ל תפצה את התובע ב 800 שקל בגין מסרון אחד שקיבל בניגוד לרצונו שלא כדין, וכן תשלם לו הוצאות משפט של 250 שקל.
לפסק הדין בעניין איתי חן נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.