בעקבות תלונה של האם כי האב מתעלל מינית בבתם המפגשים בין השניים התקיימו במרכז קשר. בית המשפט הסיר את הפיקוח לאחר שהתרשם שאין בסיס לחשדות. ההחלטה אושרה במחוזי.
השופט חננאל שרעבי דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה האם על החלטת בית המשפט למשפחה בקריות לחדש מפגשים בין האב לבתם בת ה-6 מחוץ למרכז קשר. הפיקוח הוטל בשל טענת האם כי האב ביצע מעשים מגונים בילדה כשהייתה בת שלוש וחצי. השופט ציין שאין בסיס להתערבות בהחלטה המבוססת על חוות דעת מומחים ששללו את הפגיעה.
בני הזוג נישאו ב-2012 והתגרשו ב-2016 לאחר שהביאו לעולם ילדה. לאחר גירושיהם האם החלה לחשוד שהאב מבצע בילדה מעשים מגונים ומתעלל בה מינית. הילדה נחקרה במשטרה והאב זומן לתחקור. בסופו של דבר הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות.
בספטמבר 2016 נקבע בבית המשפט למשפחה שזמני השהות בין האב לילדה יתקיימו בפיקוח מרכז קשר בלבד. במקביל, האב הופנה להערכת מסוכנות (אותה לא ביצע).
כשנה לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה שהמשפחה תעבור אבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים. במסגרת האבחונים המליצו המומחים לחדש את זמני השהות בין האב לילדה באופן מיידי בהתאם להסכם הגירושין, תוך הסרת פיקוח מרכז הקשר. בהתאם, בחודש פברואר השנה (2019) החליט בית המשפט למשפחה להרחיב את זמני השהות ולהסיר את הפיקוח.
בבקשת רשות ערעור על ההחלטה טענה האם שנפלו כשלים באבחונים ששימשו בסיס להחלטה. כך למשל, לא בוצעה לאב הערכת מסוכנות ולבתה לא הוצגו שאלות בהקשר של מיניות, מעשי אביה ודברים שאמרה בעבר.
לדבריה, יש מסוכנות ברורה של האב כלפי בתו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדברים שאמרה הילדה ושהוקלטו על ידה. היא ציינה שהילדה הפגינה התנהגות מינית חריגה וכשנשאלה על כך סיפרה כי היא ״עושה כמו שאבא לימד אותי״.
האב מצדו הדגיש שתיק החקירה נסגר וכל המומחים הגיעו למסקנה שאין ראיות לפגיעה מינית. בנסיבות אלה לדבריו, לא דיו בטענות הסרק של האישה כדי להפוך אותו למסוכן כלפי בתו, תוך פגיעה חמורה בשניהם.
הוא הסביר כי הילדה התלוננה בפניו על כאבים שונים בטוסיק ובפות שנבעו מדלקות וזיהומי תולעים (שטופלו בתרופות). ואולם, למרות שהאם ידעה על כך היא ניצלה את מצב הילדה כדי להטיח בו האשמות שווא.
ממצאי עובדה
השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הבקשה.
הוא הבהיר שבית המשפט למשפחה הסיר את הפיקוח לאחר ששוכנע שהאב אינו מסוכן לקטינה, שלא הוכחה תקיפה מינית ושטובת הילדה מחייבת החזרת זמני השהות למתכונתם המקורית.
לדבריו, מדובר בהתרשמות שהיא בגדר ״ממצאי עובדה ומהימנות״ שבהם ממעטת ערכאת הערעור להתערב.
השופט ציין שלא מצא בהסתמכות של בית המשפט על חוות דעת המומחים מטעמו טעות המצדיקה התערבות.
הוא הדגיש כי בית המשפט בחן היטב את כלל הראיות, כולל ההקלטה שהגישה האם. לגבי הערכת המסוכנות ציין השופט שהאם יכולה לטעון שוב בפני בית המשפט למשפחה על הצורך במינוי מומחה להערכת מסוכנות האב.
האם חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 4,000 שקל.
- ב״כ המבקשת: עו"ד עדי ברקוביץ'
- ב״כ המשיב: עו"ד מיקי חשמונאי
עו״ד שירן בוקובזה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין