למרות התנגדות הנאמן: נכה שגר עם אימו קיבל הפטר

בעל אי כושר עבודה בדרגה של 100% ביקש הפטר מחובות. הנאמן טען שיש להטיל עליו תשלום של כ-22,000 שקל וניתן לנצל לשם כך סיוע בשכר דירה שהוא מקבל, אך עמדתו נדחתה

רשם חדלות פירעון וההוצאה לפועל בחיפה, עופר שורק, הורה לאחרונה על מתן הפטר לאלתר לחייב שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100%. ההחלטה התקבלה על אף התנגדות הנאמן שהמליץ על תכנית פירעון. הרשם קבע כי לא ניתן להטיל על חייב שמתקיים מקצבת נכות ונעדר כושר השתכרות תשלומים לטובת קופת הנושים, זאת גם אם קיימת יתרת זכות בחשבון הבנק שלו.

החייב, יליד 1970, רווק שגר עם אימו בדירה שכורה בחיפה. הוא הוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשיעור 63% ונקבעה לו דרגת אי כושר עבודה של 100%. הוא מתקיים מגמלה חודשית של 3,217 שקל וסיוע בשכר דירה של 770 שקל לחודש.

צו פתיחת ההליכים ניתן בפברואר 2020 והוטל עליו תשלום חודשי של 150 שקל שמשולם כסדרו.

הוגשו נגדו שתי תביעות חוב בסך כולל של 51,319 שקל, אחת מהן היא עיריית חיפה.  

בסוף השנה שעברה הגיש הנאמן המלצה על תכנית פירעון שלפיה החייב ישלם 22,750 שקל ב-35 תשלומים חודשיים.

הנאמן הסביר כי יש פער חיובי בדוחות ההכנסות וההוצאות של החייב בממוצע של 1,000 שקל לחודש. לטענת הנאמן, במצב זה צובר החייב מעין קופת חיסכון ואין לאפשר זאת.

בנוסף לדבריו, עולים סימני שאלה מקבלות שצורפו לדוחות החודשיים בגין רכישות שונות על שם אישה שהקשר בינה לבין החייב אינו ברור. הנאמן הצביע גם על ההיבט המוסרי של אי תשלום חוב ארנונה בשעה שקיימת לחייב יכולת לשלם את החוב.

הנאמן טען שכספי הסיוע בשכר דירה שמקבל היחיד אינם מוגנים ומכאן ניתן "לגזור" מהם תשלום חודשי בהליך חדלות הפירעון.

החייב התנגד וביקש הפטר. הוא טען כי גמלת הביטוח הלאומי מוגנת, ואין מקום לקבוע חובת תשלומים. הוא טען עוד כי בניגוד לעמדת הנאמן, סיוע בשכר דירה אינו מהווה הכנסה שהיא חלק מנכסי קופת הנושים אלא וכספים אלה אינם ניתנים לעיקול.

באשר לפער בין הכנסותיו והוצאותיו הסביר החייב כי הכספים שנותרו בידיו נובעים מכך שאינו שוכר דירה לעצמו אלא גר עם אימו המבוגרת, בהעדר יכולת כלכלית.

מסקנה מרחיקת לכת

הרשם עופר שורק נתן לחייב הפטר לאלתר. הוא הזכיר את הפסיקה של בית המשפט העליון שלפיה לא ניתן לחייב בתשלום עיתי מקום בו אין ליחיד כל הכנסה חודשית מלבד גמלת ביטוח לאומי והוא נעדר כושר השתכרות עתידי.  

הרשם קיבל את טענת החייב כי הסיוע בשכר דירה אינו הכנסה נוספת שיכולה לשמש מקור לתשלום החובות. זאת מאחר שמדובר בכספים המשולמים על ידי המדינה על מנת שהחייב יזכה לקורת גג.

באשר להפרשים בין ההכנסות וההוצאות הבהיר הרשם כי במצב בו החייב אינו מנצל את מלוא כספי הגמלה ולכן נצברת יתרה, אין בכך כיד להתיר השתת תשלום חודשי בהליך חדלות פירעון. זאת, מאחר שהיווצרות יתרה בחודשים מסוימים אינה מבטיחה כי יתרה דומה תיווצר גם בעתיד.

בנוסף, עצם העובדה שהחייב פועל להקטין את הוצאותיו ולכן גר עם אימו אינה אמורה לעמוד לו לרועץ, אף אם כתוצאה מכך נותרת לו יתרה פנויה מסוימת מהכנסותיו.

הרשם הוסיף כי מתן ההפטר לנכה, מחוסר יכולת השתכרות המתקיים מקצבת נכות, היא פעולה מוצדקת מבחינת מדיניות ואינטרס ציבורי רחב לפיו יש צורך לסייע לאוכלוסייה המתקשה בתשלום הוצאות מחיה בסיסיות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין