לפסק הדין בעניין המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית ואח'
בפסק דין שניתן מפי המשנה לנשיא, השופט ריבלין ביום פרישתו, ביטל ביהמ"ש העליון את עילת התביעה 'החיים בעוולה', כך שילד בעל מום מולד לא יוכל לתבוע פיצוי בגין הרשלנות שהובילה ללידתו, אך הרחיב את עילת 'ההולדה בעוולה' ככל הנוגע לפיצוי שיוכלו לתבוע הורי הילד, במקומו. עוה"ד דותן לינדנברג מברך על הפסיקה החדשה, שלדידו סוף סוף מאפשרת ייצוג משפטי ראוי בנושא.
ערעורים רבים הוגשו על פסקי דין שניתנו בתביעות של ילדים והורים, שעילתן 'החיים בעוולה' ו'הולדה בעוולה'. מאחר והלכת זייצוב, אשר הכירה בעילות אלו, הותירה שאלות רבות ללא הכרעה, אוחדו הערעורים והובאו בפני הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון (שבעה שופטים), אשר דן בשאלה העקרונית- האם יש להכיר בעילת התביעה של ילד שנולד עם מום בגין "חיים בעוולה" והאם יש להכיר בעילת התביעה של הוריו בגין "הולדה בעוולה", ואם כן- כיצד יוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק וכיצד יחושב הפיצוי?
"במציאות המשפטית של ימינו, עשרים וחמש שנים לאחר שנפסקה הלכת זייצוב, לא ניתן עוד להכיר בעילתו של הילד- עילת 'החיים בעוולה', כתב המשנה לנשיא, השופט ריבלין, בפסק הדין שניתן ביום פרישתו מכס השפיטה. השופט קבע, כי הקשיים המשפטיים, הערכיים והחברתיים הטמונים בקביעה כי אדם שנולד ייראה את עצמו כנזק, אינם מאפשרים את המשך קיומה של עילת התביעה של 'חיים בעוולה', אך עם זאת, התכלית הראויה במתן פיצוי שיאפשר לילד בעל מוגבלות לחיות חיים מלאים וטובים, תתגשם באמצעות עילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה, אשר תורחב משמעותית.
השופט ציין, כי מעבר לקשיים המשפטיים הטמונים בתפיסת החיים כנזק, הקושי האינהרנטי ביותר נוגע בתפיסה הערכית אשר יש בה כדי לפגוע בעקרון קדושת החיים, בערך האדם ובכבודו, כמו גם בזכותם של אנשים בעלי מוגבלויות לשוויון ולכבוד.
"אדם בצלם אלוהים נולד. משנולד- יש להגן על כבודו ועל קדושת חייו. אין ערוך לחייו, יהיו קשים כאשר יהיו. אין ערוך לחייו, תהא מוגבלותו אשר תהיה. החיים הם ערך עליון- לכל.", כתב.
באשר לעילת הולדה בעוולה נקבע, כי הרחבתה תוביל לתוצאה הראויה כאמור, שכן תביעת ההורים אינה מעוררת את אותם קשיים משפטיים וערכיים. לפיכך, נקבעו הדרכים להוכחת קשר סיבתי בין רשלנות הרופאים לנזק שנגרם, ואופן חישוב הפיצוי הממוני והלא ממוני להורים.
עוה"ד דותן לינדנברג, העוסק בתחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, בתגובה להלכה החדשה:
"פסק הדין מהווה הלכה מאד חשובה שהתבקשה לנוכח הדיון בנושא ההולדה בעוולה, שהחל בישראל לפני 25 שנה עם מתן פס"ד זייצוב. בפס"ד זייצוב הובעו שתי דעות שונות בעניין זה, ומאז ועד אתמול (28.5.12), נתנו בתי המשפט המחוזיים פסיקה בלתי אחידה, כך שחלקם צידדו בעמדה אחת וחלקם באחרת. פסה"ד קבע אחת ולתמיד את ההלכה שמעתה ואילך תחייב את שופטי בתי המשפט דלמטה לפסוק לפיה."
"ומהי למעשה אותה הלכה?", שואל עו"ד לינדנברג ומשיב:
"אם בעבר ניתן היה לומר שיש עילת תביעה בשמו של הילד אשר אומר 'טוב לו הייתי מת מאשר הייתי חי עם סבל כה גדול' הרי שהיום, לפי ההלכה שנקבעה, אין אפשרות לתבוע לפי עילה זו שהוגדרה כ 'חיים בעוולה'. עם זאת, ביהמ"ש העמיק והרחיב מאד את עילת התביעה של הורי הילד, המוגדרת כ'הולדה בעוולה', וכך הגדיל באופן משמעותי את הפיצוי שההורים יכולים לתבוע ולקבל.
"דהיינו, אותם הורים יקבלו פיצוי לאורך כל חייו והפסדיו של הילד, כמו גם ההפסדים וההוצאות שנגרמו וייגרמו להם. זכות זו נובעת מהקושי המשמעותי והכלכלי הכרוך בגידול ילד שסובל ממגבלות, לכן למעשה ביהמ"ש יצר חפיפה כמעט מלאה בין הפיצוי שהיה יכול להיפסק לו עילת החיים בעוולה הייתה נותרת על כנה, לבין הפיצוי שייפסק הלכה למעשה לטובת ההורים בגין העילה של הולדה בעוולה."
"לדעתי", כותב עו"ד לינדנברג, "מדובר בפסק דין חשוב מאד, המאפשר לנו, המשפטנים שעוסקים בתחום, להעניק ייעוץ וטיפול משפטי ברור וודאי, המכסה את מלוא הנזקים שנגרמו להורים שהולידו ילד בעל מום נוכח רשלנות הרופאים, ומאפשר לפצות משפחות המצויות במצב קשה בשל ההתרשלות שהביאה לנכות של הילד- נכות ששינתה באופן דרמתי את אורח חייהם והשפיעה עליהם מבחינה נפשית וכלכלית".
לפסק הדין בעניין המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.