הורים שבנם נולד בבית החולים מאיר עם שיתוק מוחין טוענים שטיפול רשלני במהלך הלידה גרם לנזק הקשה. לטענתם, העובר סבל מהפרעות באספקת החמצן אך הניתוח הקיסרי בוצע בעיכוב קריטי.
בבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית. התובעים, הורים ובנם הקטין, טוענים שהאם הגיעה ללדת בבית החולים מאיר וחוברה למוניטור שממצאיו חייבו ניתוח קיסרי בהול. למרות זאת, הניתוח בוצע בעיכוב ניכר שהביא להתדרדרות במצב העובר. עם לידתו נזקק התינוק להחייאה ובהמשך אובחנו אצלו נזקים נוירולוגים קשים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גוטמן-אמיר, נטען כי במאי 2016 הגיעה האם לבית החולים כשהיא בשבוע 38 להריונה, בשל חשד לירידת מים, הפרשה דמית וצירים לא סדירים. בהגעתה דיווחה האם שהיא מרגישה היטב את תנועות העובר.
לדבריהם, לאחר קבלתה לא בוצעה לאם בדיקה רפואית או מיילדותית ואף לא בדיקת אולטרסאונד להערכת מצב העובר. היא חוברה למוניטור שהיה פתולוגי והתאפיין בהפרעות קצב חוזרות ונשנות.
התובעים ציינו כי ניטור פתולוגי מעין זה חייב הערכה מיידית של רופא בכיר ובעקבותיה קבלת החלטה לניתוח קיסרי דחוף. זאת, במיוחד לנוכח שבוע הלידה המתקדם והעובדה שהתובעת הייתה רחוקה מלידה.
למרות זאת, לא הוזעק הרופא הכונן, לא נעשתה הערכת מצב ביחס לעובר וגם לא החייאה תוך רחמית.
התובעים הוסיפו שהניטור הראשון נמשך 56 דקות (36 דקות יותר מהדרוש) ובסופו המתמחה שטיפלה בה, שהורשתה לעסוק ברפואה כשלושה חודשים בלבד קודם לכן, לא הבינה את התבנית הפתולוגית וחומרתה.
בהמשך חוברה האם בשנית למוניטור והתוצאה המשיכה להצביע על מצוקה עוברית קשה. כשש דקות לאחר תחילת הניטור השני הבינה מתמחה ותיקה יותר את הצורך והדחיפות בביצוע ניתוח קיסרי ואף הוחל בהכנות לניתוח. למרות זאת, הניתוח עצמו בוצע רק כ-45 דקות לאחר מכן.
רק בשלב זה המתמחים הזוטרים שניהלו את המקרה לבדם עדכנו את אחראי התורנות ואת הרופא הבכיר הכונן. הרופא הורה על ניתוח קיסרי, החלטה שהתקבלה בשלב מאוחר מדי.
אף לאחר קבלת ההחלטה בזבז הצוות זמן יקר נוסף וחיבר את היולדת למוניטור שלישי מיותר.
התובעים הדגישו כי בשל האיחור המשמעותי והרשלני בקבלת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי, ובביצוע הניתוח עצמו, נולד התינוק ללא דופק ונזקק להחייאה.
התובעים צירפו חוות דעת של מומחה שלפיה ניהול הלידה וההתייחסות למוניטורים חרגו בצורה בולטת מההמלצות נייר העמדה שהיה בתוקף באותה עת ומהפרקטיקה המקובלת בחדרי לידה. חוות דעת נוספת מטעמם קבעה כי התובע נולד כשהוא סובל מתשניק סב לידתי (הפרעה באספקת החמצן לעובר סביב הלידה) וכי קיים קשר סיבתי מובהק בין התשניק לבין נזקיו הנוירולוגים.
חיי סבל
התובעים ציינו שכיום סובל בנם מפגיעה נוירולוגית והתפתחותית קשה על רקע התשניק בלידה: עיכוב התפתחותי, אפילפסיה לא מאוזנת ושיתוק מוחין. לדבריהם, ביצוע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר היה מביא לחילוץ בנם מהרחם בזמן, והיה יכול למנוע את נזקיו הקשים.
התובעים תיארו בכתב התביעה את הסבל הרב שעובר עליהם ועל בנם, שיהיה תלוי כל חייו בהשגחת אחרים ובעזרתם בכל פעולות היומיום. הם ציינו שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה וכעת הם מכוונים אל בנם וצרכיו.
מבית החולים מאיר נמסר בתגובה: לבית החולים אין יכולת לתת מענה מאחר והתביעה עדיין לא הגיעה לידיו. כשתגיע התביעה, היא תבחן במקצועיות המתבקשת.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין