אישה שרכבה על "סגווי" – "רכינוע" בעברית – נפלה ונפצעה. חברת הביטוח טענה שהפוליסה כללה חריג של "רכב דו-גלגלי", אך השופט דחה את עמדתה והורה לה לשלם למבוטחת כ-72,000 ש'.
בית משפט השלום ברמלה קיבל את תביעתה של אישה כבת 45 שנפצעה כאשר נפלה מ"סגווי" שעליו רכבה, והורה לחברת הביטוח "מנורה מבטחים" לשלם לה כ-72,000 שקל. בכך דחה סגן הנשיאה השופט מנחם מזרחי את עמדתה של מנורה, שטענה כי הפוליסה שבה בוטחה התובעת לא חלה על "סגווי".
"סגווי" – הנקרא בעברית "רכינוע" – הוא מין פלטה שעומדים עליה ולה שני גלגלים, ומונעת בכח מנוע חשמלי, עליה ניצב עמוד עם כידון.
התובעת היתה מבוטחת בפוליסת ביטוח תאונות אישיות על ידי "מנורה", מכח היותה סטודנטית במכללת "הרצוג". ב-2014 היא הצטרפה לסיור מודרך ברחובות תל-אביב, כשהיא רוכבת על "סגווי". במהלך הרכיבה על המדרכה היא נתקלה בעמוד ברזל, איבדה את שיווי המשקל ונפלה.
מנורה סירבה לשלם לה תגמולי ביטוח, והפנתה לכך שסעיפי החוזה הרלוונטי, בין היתר החריגו מהכיסוי הביטוחי "רכיבה של המבוטח ברכב דו גלגלי", כולל רכיבה על אופנוע או אופניים חשמליות, וכן סקייט-בורד ורולר בליידס למשל.
התובעת טענה בין היתר כי סעיפים אלה לא מציינים במפורש פעילות או נהיגה ב"סגווי" ברשימת החריגים, ולפיכך חוזה הביטוח תקף ומחייב את מנורה. בין היתר, נטען כי אל נוסחו של חוזה הביטוח בשנה העוקבת (2015) הוכנס מפורשות ה"סגווי", ומכאן יש להסיק כי בשנה שלפני כן החריג לא חל על סגווי.
מנגד, מנורה (הנתבעת) טענה כי גם אם באותה שנה החוזה הרשימה לא כללה סגווי, הרי שלשונו הפשוטה של החוזה מחריגה נהיגה ברכב דו-גלגלי, והתובעת נהגה ברכב דו-גלגלי.
להכיר בפער הכוחות
אלא שהשופט מזרחי קיבל את עמדת התובעת, וקבע כי "אי הכללת הרכינוע במפורש ברשימת החריגים רובצת לפתחה של הנתבעת". השופט שוכנע שגם אם לכאורה נהיגה על סגווי מתיישבת עם הדוגמאות שברשימת החוזה, העובדה שבשנה העוקבת (2015) הסגווי כן הוכנס, מלמדת על כך שבשנה הרלוונטית (2014) רכיבה על סגווי לא הוחרגה מההיקף הביטוחי, ולא מדובר בהשמטה מקרית.
לפי השופט, יש להתייחס אל שינוי הנוסח בהתאם לכלל "פרשנות נגד המנסח", ולכן הוספת הסגווי לחוזה מ-2015 אל מול היעדרו בחוזה של -2014 היא מעשה מכוון שיש להעניק לו משמעות פרשנית נגד מנורה.
בהקשר זה, לאחר שניתח את פסיקת בית המשפט העליון בנושא, השופט הבהיר שיש לפרש רשימות חריגים לביטוח באופן צר, ולא להוסיף חריגים שלא צוינו בה במפורש.
בתוך כך השופט אף הבהיר כי בהקשרים מסוימים הסגווי אינו "רכב דו גלגלי", אלא ניתן לראות אותו כבעל ייחוד מסוים משאר הכלים שהוזכרו בחריגים של חוזה הביטוח, כך למשל משום שאינו דורש רישיון נהיגה או רישיון רכב.
"הדין הכיר בפער הכוחות ובחוסר השוויון המובנה שבין מבוטח למבטח והגן על המבוטח בשורה של דברי חקיקה והוראות וברוח זו יש לפרש גם את חוזה הביטוח העומד בפני", כתב.
כמו כן, השופט התייחס לכך שהתובעת לא ידעה על קיומו של החוזה הביטוחי, ובטח שלא על החריגים שבו, והדגיש כי מנורה היתה חייבת ליידע את התובעת על כך.
לאחר שניתח את הנזקים שנגרמו לתובעת, שסובלת מאז התאונה מנכות קבועה בשעירו של 10%, השופט הורה לנתבעת לשלם לה פיצוי בסך כ-72,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20%.
לקריאת פסק הדין תא 8066-07-17
- ב"כ התובעת: עו"ד ש. בן דוד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אילנה סקר
עו"ד שלמה גורן
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין