האב - אזרח ארה"ב - פנה לביהמ"ש שנה אחרי שהאם והילדים עזבו לישראל. בפסק הדין שדחה את תביעתו נקבע כי ההמתנה הארוכה מעידה על כך שהשלים עם המעבר, מה גם שהוכח בראיות ממשיות כי היה מודע למהלך והסכים לו.
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים השופט נמרוד פלקס דחה לאחרונה תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) שהגיש אזרח ארה"ב שמזה כשנה חמשת ילדיו מתגוררים בישראל עם אמם. בפסק הדין נקבע כי האם הוכיחה שהאב הסכים למעבר של הילדים ולכל הפחות השלים עמו, והעלה את רעיון החטיפה לאחר שהגישה נגדו תביעת מזונות במטרה להתחמק מתשלום.
האם - ישראלית בעלת אזרחות אמריקאית - עזבה בשנה שעברה את ארה"ב לישראל עם חמשת הילדים (הגדולה כבת 11.5 והקטן כבן 5) וכרטיסים לכיוון אחד. מספר חודשים לאחר שהגיעה לארץ, ומאחר שהאב לא שילם מזונות לילדים, היא הגישה נגדו תביעת מזונות.
זמן קצר לאחר מכן הגיב האב בתביעת גירושים ומשמורת בארה"ב, שם בית המשפט העניק לו את המשמורת על הילדים באופן זמני והורה לאם להחזיר אותם לביתם. בחלוף שנה מיום העזיבה הגיש האב גם תביעת חטיפה לבית המשפט הישראלי.
האם טענה בתגובה כי כלל לא חטפה את הילדים משום שהאב הסכים לנסיעה. בטענותיה כיוונה האם לחריגי ההסכמה וההשלמה שבחוק, שלפיהם כאשר מוכח שההורה ידע על עזיבת הילדים והסכים לה או לחילופין לא פעל במהרה להחזרתם - לא ייקבע שמדובר בחטיפה.
האם סיפרה כי החליטה לחזור ארצה בשל קשיים שחוות בזוגיות, וכי הוסכם בינה לבין האב כי בשלב הראשון היא תעבור עם הילדים ולאחר מכן הוא יודיע אם יצטרף אליהם או אם פניהם לגירושים.
לטענתה, האב גם ידע שרכשה עבור הילדים כרטיסים לכיוון אחד והוציאה אותם שבוע לפני הנסיעה מבית הסף, ואף רכש עבורם מזוודה, סייע להם להתארגן ונפרד מהם. יותר מזה, בשלב מסוים, לטענתה, הוא חשב להצטרף למשפחה ואף ביקש מאחותה שתסייע לו לשלוח מכולה מארה"ב, אך לבסוף התחרט.
האב, שאמור היה להעיד בווידיאו, לא התייצב לעדות וסגן הנשיא פלקס קבע שלא הובאה מטעמו כל ראייה ממשית התומכת בגרסת החטיפה. לעומת זאת השופט האמין לגרסת האם שגובתה בראיות כמו מכתב מבית הספר והתכתבות עם אחותה.
מצג של חטיפה
השופט ציין כי עוד כי הראיות מובילות למסקנה שהאב ניסה להציג מצג של חטיפה רק ברגע שהבין כי האם דורשת ממנו מזונות.
כמו כן, השופט הוסיף כי גם בהנחה שהאב לא הסכים לכך שילדיו יישארו בישראל לצמיתות, הרי שהוא השלים עם המעבר בדיעבד. אחרת, קבע, אין כל הסבר להמתנה הארוכה שלו עד לנקיטת ההליכים בארה"ב ובישראל.
בתוך כך ציין השופט כי בשנה שחלפה הילדים השתלבו בישראל, לומדים כאן וזוכים לתמיכה משפחתית רחבה.
בנוסף נקבע כי העובדה שבשלב מסוים האב הציג בפני האם מצג שווא של תשלום מזונות באמצעות שליחת המחאות פגומות "תומכת אף היא במסקנה, כי תכלית תביעתו זו היא הימנעות מתשלום מזונות, להבדיל מרצונו האמיתי בשוב הקטינים לארה"ב".
לפיכך, השופט סבר שאין להורות על השבת הקטינים לארצות הברית בדחיפות, והתביעה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בתמ"ש 27854-03-19
עו"ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין