בגלל פוסט ״הנאצים פה״: אסף אמדורסקי יפצה ארבעה מפקחי הגירה

הזמר פרסם את הפוסט בתגובה לסרטון בו נראים הארבעה מבצעים פעולות אכיפה. הוא טען שביקש להביע עמדה פוליטית אך בית המשפט פסק שמדובר בלשון הרע. הפיצוי: 50,000 שקל

השופט נועם רף קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישו ארבעה עובדים של רשות ההגירה נגד אסף אמדורסקי. הזמר הגיב לפוסט בו נראים הארבעה בפעילות מבצעית וכתב ״הנאצים פה״. הוא טען שהאמירה חוסה תחת חופש הביטוי ומופנית כנגד מדיניות גירוש ילדי פליטים ולא כלפי התובעים אישית. השופט קבע כי מדובר בביטוי חמור ופוגעני ביותר ולא בהבעת דעה לגיטימית.

התובעים, צוות של מפקחי הגירה, סיפרו שהנתבע כתב תגובה לפוסט שהועלה באוגוסט 2019 בדף הפייסבוק של עמותת UCI הנאבקת בגירוש ילדי עובדים זרים. בסרטון רואים אותם בפעילות מבצעית והנתבע רשם בתגובתו ״הנאצים פה״. לטענתם, התגובה מהווה לשון הרע.

אמדורסקי אישר שרשם את הדברים אך טען שהתגובה לא הייתה מיוחסת לתובעים עצמם והוא כלל לא מכיר אותם. 

הוא הוסיף כי בתגובה רק ביקש להביע את עמדתו הפוליטית לגבי מדיניות גורמי האכיפה והשלטון כלפי רדיפת מיעוטים ומעצר ילדים על לא עוול בכפם והתייחסותו מופנית כלפי החברה בכללותה ולא כלפי התובעים.

עוד טען הזמר כי האמרה מתייחסת לצמד מילים שהגה המשורר והמוזיקאי ״גרין״ בשנת 1997 כשראה אור שירו ״הנאצים פה״.

טענה נוספת שהעלה הייתה שאין לראות במילה ״נאצי״ כמילת גנאי שיש בה כדי לפגוע אלא יש לה משמעות מעבר למשמעות הישירה שלה. לדבריו, הביטוי יכול לשקף את אופן ההתנהגות המוסרית שלנו כחברה ולהוות תמרור אזהרה.

הוא ציין כי פעל מכוח היותו אמן ואיש תרבות מוכר שחלה עליו חובה מוסרית וחברתית לפרסם את התגובה.

אחד הביטויים הקשים

השופט נועם רף מבית משפט השלום ברמלה דחה את טענות הזמר. הוא הבהיר המושג ״נאצי״ מבטא את התגלמותה של החייתיות שבאדם. יש לו משמעות בעלת עוצמה שלילית ייחודית בעיניו של כל יהודי כפרט, ובעיניה של החברה בישראל בכלל. השימוש בו לצורך פגיעה בדימויו של אדם הוא מהקשים שבגינויים. 

בנסיבות אלה קבע השופט כי השימוש במונח ״נאצי״ אינו יכול לחסות תחת ההגנה של חופש הביטוי והוא מהווה לשון הרע. יתר על כן, הביטוי יוחס לתובעים בשל ביצוע עבודתם ויש בו אף לפגוע במשרתם כעובדי ציבור.

הוא גם דחה את טענת הזמר בעניין שירו של המוזיקאי ״גרין״. ״ספק אם מלבד קומץ אנשים אשר עיסוקם בתחום המוזיקה יכול לעשות את ההקשר האמור״, כתב.

השופט הוסיף כי לנתבע לא עומדות ההגנות שבחוק. בהקשר זה הוא קבע שהפרסום מתייחס לתובעים עצמם ולא למדיניות כלשהי. זאת, מאחר שהוא נעשה תחת תמונותיהם של התובעים ולא במסגרת דף כללי בנוגע למדיניות האכיפה של רשותה הגירה. כמו כן, לא מדובר בפרסום שנעשה כדי להגן על עניין אישי כלשהו של הנתבע ולא חלה עליו חובה מוסרית, חוקית, או חברתית להשתמש בביטוי.

״השימוש בביטוי זה אינו יכול להוות דרך להבעת דעה לגיטימית כנגד עובד ציבור״, סיכם השופט.

השופט פסק לטובת התובעים את מלוא הסכום שתבעו, 50,000 שקל (12,500 לכל תובע), וכתב כי הסכום נמוך משמעותית מסכומים שנפסקו במקרים דומים. הזמר חויב בנוסף בהוצאות בסך של 1,875 שקל ובשכ״ט עורך  דין בסך 11,700 שקל. 

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין