ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר הסיבתי בין הפרידה לבין התקף הלב. תביעה שהגיש המנהל, בן 41 במועד האירוע, התקבלה על בסיס חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית הדין
השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש מהנדס אזרחי שעבד בחברת "מליבו" נגד ביטוח לאומי. בפסק הדין התקבלה טענת התובע כי אירוע חריג ביום עבודתו האחרון בחברה, בו נפרד מעובדיו, הוביל להתפרצות אוטם שריר הלב שאובחן יום וחצי לאחר מכן. היא דחתה את טענת המוסד כי לא מדובר באירוע חריג וכי התסמינים אינם קשורים להתרחשויות בעבודה.
התובע הוא מהנדס אזרחי. בשנת 2012 החל לעבוד כמנהל אזור בחברת הבניה "מליבו". בתחילת יולי 2015 קיבל התובע הצעת עבודה מחברה אחרת ומועד תחילת העסקתו נקבע לספטמבר 2015.
ביום עבודתו האחרון במליבו הוא נסע לאתרים השונים על מנת להיפרד מהעובדים. הוא התרגש וכבר משעות הבוקר החל להרגיש לא טוב, הזיע וחש חרדה.
כשהגיע לביתו לאחר הפרידה, בשעות הצהריים, חש עייפות קשה והלך לישון. בערב אותו יום (ערב ראש השנה) הלך לארוחת חג אצל משפחתו. למחרת המשיך להרגיש לא טוב והיה כל היום במיטה. בערב שוב הלך לארוחת חג. בלילה הרגשתו החמירה והוא פונה לבית החולים, שם אובחן אוטם חריף של שריר הלב.
מומחה שמונה מטעם בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לבין הופעת האוטם החריף של שריר הלב יום וחצי לאחר מכן.
המומחה ציין כי בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית (עודף משקל, עישון, תורשה) ולכן היה בסיכון מוגבר לפתח גם את סיבוכי המחלה, כולל אוטם חריף של שריר הלב.
המומחה הוסיף כי התסמינים שהתובע תיאר ביחס ליום הפרידה מהעובדים והיום שלמחרת (עייפות, הזעה, חרדה) יכולים להתאים לתהליך של פקיעת רובד טרשתי, עם היווצרות קריש דם בעורק האוטם, אשר הלך וגדל עד להופעת האוטם החריף של שריר הלב.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין, טען כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין התקף הלב.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד עדי וידנה, טען כי עזיבתו של התובע את חברת מליבו לא הייתה אירוע שונה בעבורו, שכן התובע החליף עבודה כל 3 שנים בממוצע.
המוסד עתר לדחות את חוות דעת המומחה. הוא הדגיש את פער הזמנים בין האירוע החריג לבין אבחון ההתקף וטען כי גורמים אחרים, ובין היתר ארוחת החג, הם שגרמו לאירוע הלבבי.
למרות השעות שחלפו
אך סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת אריאלה גילצר-כץ, קיבלה את התביעה.
היא ציינה שהמומחה לקח בחשבון את כל גורמי הסיכון של התובע ולמרות זאת קבע כי קיים קשר סיבתי, מאחר שסיכויי התובע ללקות באוטם שריר הלב או למות מאוטם ב-10 השנים הקרובות היו בשיעור של 2.5%.
עוד כתבה השופטת כי המומחה הסביר שאף אם עברו לילה אחד או שניים מאירוע החריג או גם אם חלפו שעות לאחר ארוחה כבדה, אין בהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב.
המומחה קבע כי התהליך הרפואי של האוטם החל עם האירוע החריג בבוקר הפרידה. "זוהי קביעה רפואית ואל לו לביה"ד להתערב בה", כתבה השופטת.
ביטוח לאומי חויב בשכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל והוצאות בסך 1,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין