חשש כבד למשוא פנים ואפליה בעיריית טירה. כך קבעה השופטת הבכירה נגה אהד בשבוע שעבר במסגרת דיון בעתירת תושבי העיר, שהתלוננו על כך שהעירייה מאפשרת לתושבים לבנות בניגוד לדין, ואינה מספקת להם תשתיות בסיסיות כמו כבישים, מדרכות ומערכת ביוב.
מזה כעשרים שנה לא מיישמת עיריית טירה את תכנית הבניין במ/טר/3006 שפורסמה ב-1997. אם ובנה, הגרים באזור שבו עדיין לא נסללו כבישים או תשתיות מים וביוב, התלוננו על כך שוב ושוב אך דבר לא השתנה. בינתיים, בעלי הקרקעות הסמוכות עשו בשטחים הציבוריים מה שמתחשק להם, עד שחסמו כמעט לחלוטין את הגישה לביתם.
השכנים הפרו את התב"ע
עורך דין תכנון ובנייה
בשנת 2014 הגישו השניים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד, וביקשו להורות לעירייה ולוועדה המקומית לפעול בהתאם לתב"ע, ולפנות את כל המבנים הלא חוקיים והפסולת שנערמה.
במענה לעתירה, המשיבות הודו כי הדרכים המובילות לבית העותרים חסומות בשל מכשולי בנייה בלתי חוקית, אולם לטענתן הן עדיין לא הגיעו עם תושבי השכונה להסכמה לגבי הפינוי. הן ביקשו להניח להן לעשות את עבודתן ולא להתערב בשיקול הדעת שלהן.
עשרה מתושבי השכונה שצורפו להליך ביקשו לדחות את העתירה, וכמה מהם טענו כי הגיעו להסדר פנימי לגבי תוכנית בנייה חדשה ופעלו בהתאם לו, אם כי המשיבות לא מילאו את חלקן באותו הסדר.
"אין דין ואין דיין"
השופטת הבכירה נגה אהד שביקרה במקום באפריל אשתקד, נוכחה לראות שהדרך היחידה המובילה אל בית העותרים היא דרך צרה ולא סלולה, שאולי יכול לעבור בה רכב פרטי יחיד, וגם זאת – הרק כשיבש והבוץ אינו טובעני. בנוסף היא נוכחה לראות את שלל הבנייה הלא חוקית ש"צמחה" על תוואי הדרך.
השופטת ציינה כי העותרים בסך הכל מעוניינים שהרשות תסלול כבישים, תבנה מדרכות ותקים תשתיות ביוב שיחליפו את מערכת הביוב הפיראטית שפועלת כרגע בשכונה, וכי היא לא מבינה מדוע עד היום לא פעלו המשיבות לפי התב"ע. הגישה שלהן, כאילו הן צריכות לקבל הסכמה מצד תושבי השכונה לשם כך אינה סבירה כלל, כיוון שמדובר בתכנית תקפה וזמן ההתנגדויות חלף עבר לו.
"תוצאת מחדל זה... היא מציאות לפיה במקרקעין הנדונים אין דין ואין דיין, איש כטוב בעיניו יעשה...", כתבה השופטת בפסק הדין. "התנהלות זו מעלה חשש כבד למשוא פנים, אפליה והעדפת אינטרסים של תושב אחד על פני תושב אחד, או לכל הפחות, פוגעת קשות בנראות החוק והשוויון בפני החוק...", פסקה השופטת נחרצות.
בנוסף, השופטת קבעה כי השכנים לא הוכיחו קיומו של הסדר חדש מול המשיבות, וגם אם יש הסדר כזה – עוד אין תוכנית בנייה מאושרת. משכך, לא ברור כיצד השכנים "הרהיבו עוז" ובנו על דרך ציבורית ללא היתר.
לסיכום כתבה השופטת כי "... אין לתת יד למצב דברים בו האינטרסים הפרטיים של כל אחד מתושבי הרחוב... יגברו על האינטרס הציבורי של שלטון החוק ביישום התכנית, בטיחות התושבים בדרכים, זכותם להנות מקניין אשר נבנה כדין, וזכותם לתשתיות תברואתיות נאותות".
על כן נקבע כי בתוך 60 יום המשיבות יפנו את כל המכשולים מהדרך ובתוך שישה חודשים יבנו בה מדרכות, ויסללו כבישים וקווי מים וביוב. המשיבות חויבו בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד גדי רינגולד
- ב"כ המשיבות (העירייה והוועדה המקומית): עו"ד מוניר נאסר
* עורך דין עלי שקיב עוסק בתכנון ובנייה וענייני רשויות מקומיות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין