פנטהאוז חדש בפתח תקווה הוביל לסכסוך בין רוכשיו לבין חברת הבנייה "גי.אל.איי גינדי החזקות". הרוכשים טענו כי החברה סירבה לתקן ליקויים חמורים אולם החברה התכחשה לקיומם. ביהמ"ש העדיף את גרסת הרוכשים.
השופטת לימור ביבי מבימ"ש השלום בתל אביב קיבלה באחרונה תביעתם של רוכשי דירה בפרויקט אם המושבות בפתח תקווה, וקבעה כי חברת הבנייה "ג'י.אל.איי. גינדי החזקות" הותירה את הרוכשים להתגורר בדירה פגומה. כעת עליה לשלם על כך יותר מ-300 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט.
החוזה בין הצדדים נחתם ב-2003. כעבור כשלוש שנים הדירה נמסרה. בשנת 2007 התובעים פנו אל החברה בטענה לליקויים שונים, בין היתר באריחים – ליקוי שנבע לטענתם מרטיבות בריצוף, שגרמה לנזקים.
באותה שנה החברה ביצעה תיקונים מסוימים והחליפה את הריצוף, כאשר התובעים נדרשו להתפנות למשך שבעה שבועות. ואולם, בעיות הרטיבות נמשכו, ובהמשך החברה דחתה חלק מדרישות התובעים, והתכחשה לאחריותה בנושא האריחים.
בשנת 2013 התובעים הגישו את התביעה בבית המשפט, בה דרשו פיצויים עבור נזקים שונים, על בסיס חוות דעת מהנדס מטעמם. הליקוי המרכזי נגע לאריחים בדירה, שלטענתם נגרם כפועל יוצא מעבודה לקויה של החברה.
הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה בין היתר משום שלא ניתנה לה הזדמנות נאותה לבצע תיקון נוסף, שכן חוות דעת המומחה מטעם התובעים לא הועברה לה לפני הגשת התביעה.
עוד היא טענה כי לא הוכחה רטיבות במצע הריצוף (ולכל הפחות התגלתה רטיבות נקודתית רק במקום אחד), וכי פעלה בהתאם לתקנים כפי שמעידה חוות דעת מומחה מטעמה.
קיבלה הזדמנות ולא תיקנה
לנוכח פערים גדולים בין חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, השופטת ביבי מינתה מומחה מטעם ביהמ"ש, והשתכנעה שיש לאמץ את דעתו.
המומחה, שביקר בדירה וסיפק חוות דעת מקיפה, המליץ להחליף את האריחים וסבר כי הליקויים בדירה מגיעים לסך של כמעט מאה אלף שקלים, בין היתר בשל פגמים שונים בריצוף, שמקורם בהתקנה לקויה המתבטאת בריצוף על גבי חול רטוב, אי ביצוע איטום וסתימות גידים באריחים.
בהמשך השופטת דחתה את טענות הנתבעת והבהירה כי העובדה שהתובעים לא מסרו את חוות המומחה אינה מלמדת על כך שלא ניתנה לה הזדמנות לתקן.
השופטת ציינה כי "לנתבעת ניתנה הזדמנות לתיקון הליקויים – ההזדמנות מוצתה על ידי הנתבעת, הן על ידי תיקון ליקויים אשר בחלקם צלחו ובחלקם לא והן משהתכחשה הנתבעת לקיומם של ליקויים ובמיוחד לליקוי באריחים אשר הינו הליקוי המרכזי בדירת התובעים".
בסיומו של פסק דין ארוך שבו ניתחה את הליקויים וחישבה את הנזקים, השופטת חייבה את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך כ-185,000 שקל בגין ליקויי בנייה בתוספת מע"מ, פיקוח הנדסי ורווח קבלני.
בנוסף לכך השופטת פסקה לתובעים פיצוי בסך 18,365 עבור דיור חלופי וכן 25,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם.
בהקשר זה השופטת הזכירה כי "לאורך השנים עד למועד הגשת התביעה, פנו התובעים מספר רב של פעמים בנוגע לליקויים, אשר חלקם תוקנו וחלקם נדחו על ידי הנתבעת. בהינתן שכך, הרי שהיה על התובעים לחיות בדירה אשר בה ליקויים וזאת, על אף ששילמו עליה ממיטב כספם".
בנוסף לפיצויים האלה הנתבעת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל, וכן בהוצאות שכ"ט מומחים בסך כ-25,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד צבי שטיין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אסתר בוקסבוים, עו"ד שלמה כרוב
עו"ד אהוד פורת
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין