פשיטת רגל היא אחד ההליכים שבהם מערכת החוק והמשפט מבטאים סולידריות ואפילו חמלה מסוימת כלפי אלה שהתדרדרו לחובות והגיעו למצב חסר מוצא. ואולם, כדי לקבל הזדמנות צריך להתנהל בתום לב.
ביהמ"ש המחוזי בלוד דחה בקשה של חייב לאפשר לו להמשיך לחסות תחת הליך פשיטת רגל, בנימוק שהחייב כשל בהתנהלותו באופן מכוון ומתמשך.
בתחילת שנת 2015 ניתן צו כינוס לנכסיו של החייב. לפני כשנה – בחודש מאי 2016 – ביהמ"ש הורה על ביטול ההליך מחמת מחדלים בהתנהלותו, אולם החייב ביקש לבטל את ההחלטה.
השופטת הלית סילש, שדנה בבקשה הפנתה לכך שבמסגרת בקשת החייב לצו כינוס הוא הצהיר שיש לו 21 נושים והיקף חובותיו עומד על כ-700,000 שקל. אולם "מעשית – הוגשו 28 תביעות חוב, ובהיקף של למעלה משלושה מיליון שקל. אין המדובר בהשמטה מקרית או שולית, אלא פער עצום בין המוצהר לקיים", כתבה.
המנהל המיוחד הוסיף על כך שהחייב אינו מקיים את חיוביו בהליך, מסתיר נתונים חשובים כולל את העובדה שהוא מנהל ארבעה עסקים שונים, שהתגלתה באמצעות חוקר פרטי, ופועל בחוסר תום לב.
החייב טען מאידך כי אין ממש בטענות שהועלו כלפיו, וכי הוא פועל כמיטב יכולתו ובתום לב מלא. לשיטתו, המנהל המיוחד דבק בעמדתו של אחד הנושים ללא כל הצדקה או ראיות. בנוסף, הוא ביקש להתחשב במצבו הרפואי ובמצבה של משפחתו.
הצטברות שמדברת בעד עצמה
השופטת סילש הסבירה שהליך פשיטת הרגל הוא בגדר "הזדמנות פז לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם, לעיתים תוך שמיטת חובות עצומים". לפי השופטת, המחוקק אמנם הכיר בכך שהציבור נכון למחול ליחידי הקהילה על חובות, אלא שעל החייבים לעמוד בתנאים מסוימים – לשלם את צו התשלומים כפי שנקבע, להגיש דוחות ולהתנהל בתום לב.
בדברים האלה ה החייב כשל לחלוטין. השופטת הפנתה, בין היתר, לכך שלאורך כל ההליך החייב לא הגיש דוחות במועד, או מגיש אותם ללא אסמכתאות – כך שקשה לגבש תמונה עובדתית-כלכלית לגביו – ומפעם לפעם אף לא עמד בתשלומיו ושילם רק בעקבות פניות או בקשות.
השופטת ציינה כי "בניגוד לטענות החייב, אין המדובר בהתנהלות מקרית או בכשל זמני, כי אם בהתנהלות נמשכת, אשר יש בה כדי ללמד על תפיסתו של החייב את ההליך, אשר נמצאה כשגויה".
כך למשל, השופטת ציינה כי החייב לא גילה על נושה מסוים – וכנראה הגדול ביותר – שתבע ממנו כ-900,000 שקל. בהקשר זה השופטת ציינה כי "עצם העובדה כי החייב מצא להסתיר דבר קיומו של נושה זה, מעוררת קושי של ממש".
בהמשך ההחלטה השופטת הוסיפה כי החייב אף מסתיר את העובדה שהוא מעורב בהליכים משפטיים נוספים, וכן כי בחודשים האחרונים הוגשה בקשה של נושה נוסף – עיריית תל-אביב – במסגרתה נטען כי החייב צובר חובות חדשים, לאחר מתן צו הכינוס, וזאת מכוח אחזקתו במספר נכסים שונים. כל זאת, כאשר החייב הכחיש שהוא מחזיק בנכסים אלה.
"לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ועת כי הצטברותם של כל אלו מדברת בעד עצמה, יש לראות בחייב כמי שמנצל את ההליך לרעה, ואין מקום להותירו במסגרתו", כתבה השופטת, והבהירה, שוב, בהמשך להחלטה שניתנה לפני כשנה – ההליך בטל.
- המנהל המיוחד: עו"ד רואי נגריס
- שם ב"כ החייב לא צוין בהחלטה
* עו"ד אריה לרנר עוסק בפשיטת רגל.
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין