ביום 14.1.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.
ביום 6.5.16 ניתנה החלטתה של כב' השופט קיציס במסגרתה מצאה להורות על ביטול ההליך מחמת מחדלים של החייב.
בהמשך לאותה החלטה, הוגשה על ידי החייב בקשה לביטול אותה החלטה.
בתיק הוגשו בהמשך מספר בקשות של נושים לביטול ההליך.
במסגרת הדוחות וההודעות אשר הוגשו על ידי המנהל המיוחד נטען כי אין מקומו של החייב בהליך פשיטת הרגל וזאת מקום בו הוא אינו מקיים את חיוביו בהליך, הסתיר נתונים שונים לרבות דבר ניהולם של ארבעה עסקים שונים ופועל בחוסר תום לב במסגרת ההליך עצמו. המנהל המיוחד שב וציין כי פנייה לחוקר פרטי העלתה הסתרת פעילותו העסקית של החייב.
החייב מאידך טען כי אין ממש בטענות השונות אשר הועלו כלפיו, כי הוא פועל כפי מיטב יכולתו ובתום לב מלא בהליך.
עוד ביקש החייב להפנות למצבו הרפואי, מצב אשתו וילדיו והעדר כדאיות בביטול ההליך.
לשיטת החייב מצא המנהל המיוחד לדבוק בעמדתו של אחד הנושים ללא כל הצדקה וזאת כאשר מדובר בנושה אשר פעל בעצמו שלא כדין. החייב שב ועתר להעביר לרשותו את דו"ח החוקר, תוך שהוא טוען כי הוא זכאי להביא טענותיו לעניין דוח זה בפני בית המשפט, קודם שתינתן החלטה בעניינו.
אקדים ואציין כי החלטתה של כב' השופטת קיציס, לעניין ביטול ההליך בעניינו של החייב, מעולם לא בוטלה. משכך, השאלה אינה שאלת הותרתו של החייב בהליך, אלא ההצדקה בהשבתו להליך.
כך או כך, בין אם מדובר היה בבקשה לביטול ההליך ובין אם בבקשה להשבתו של החייב להליך, מצאתי – לאחר עיון בבקשות ובתגובות השונות, כי דין ההליך לביטול. טעמיי להלן:
1. הליך פשיטת הרגל הינו בגדר מתן הזדמנות פז לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם, לעיתים תוך שמיטת חובות עצומים. במסגרת הפקודה הכיר המחוקק ברעיון על פיו הציבור, כקהילה, יהא נכון למחול למי מיחידי הקהילה על חובות, וזאת בהתקיים תנאים מוגדרים.
אותם תנאים כוללים תשלום צו התשלומים, הגשת דוחות והתנהלות בתום לב.
2. בעניינו של החייב, ניתן לומר כי החייב כשל בכל אחד ואחד מחיוביו.
3. עיון בדוחות אשר הוגשו על ידי המנהל המיוחד מלמד כי החייב אינו מגיש דוחות במועד, וכאשר אלו מוגשים, הם מוגשים ללא אסמכתאות כדבעי. ויודגש, אין המדובר במקרה פרטני אשר לאחריו תיקן החייב את דרכו, אלא בהתנהלות הנמשכת לכל אורך ההליך.
גם בכל הנוגע לצו התשלומים, נמצא כי החייב צבר מעת לעת חוב פיגורים ורק בעקבות פניות או בקשות אשר הוגשו לתיק, הוסר חוב זה.
לעניין זה אציין כי אני ערה לתגובות החייב במסגרתן נטען כי החלטות רבות אשר ניתנו על ידי בתי המשפט במקרים דומים, מלמדות על מתן הזדמנויות חוזרות לחייבים לשוב ולהתנהל בהליך, וזאת גם מקום בו הפרו חיוביהם לעניין הדוחות ותשלום צו התשלומים.
איני סבורה כי יש להקל ראש בהפרת החיובים, גם אם זו נעשית באופן חד פעמי.
כלל לא ברור מדוע זה המבקש את מטריית ההגנה של פקודת פשיטת הרגל מפני נושיו, לא יפעל באופן תקין במסגרת ההליך.
זאת ועוד - בניגוד לטענות החייב, אין המדובר בהתנהלות מקרית או בכשל זמני, כי אם בהתנהלות נמשכת, אשר יש בה כדי ללמד על תפיסתו של החייב את ההליך, אשר נמצאה כשגויה.
ויודגש, הגשת הדוחות אינה סוגיה טכנית ואינה בגדר דרישה שולית, אלא כי היא מיועדת לשרת אינטרס של גיבוש תמונה עובדתית-כלכלית ומהימנה ביחס לחייב.
מקום בו החייב מגיש את הדוחות בדיעבד וללא מלוא האסמכתאות, לא ניתן לראותו כמי כפועל כדבעי, ולא ניתן לצפות מבעל התפקיד כי יוכל לבצע מלאכתו נאמנה.
4. על אף כל האמור, ככל ומחדלי החייב היו מסתכמים בסוגיית הדוחות, יכול והיה מקום, אפילו כעת, ולו לפנים משורת הדין, לאפשר לו לשוב להליך.
ואולם, בהליך דנא התווספו מחדלים רבים נוספים כמפורט בסעיפים הבאים, המלמדים על חוסר התוחלת בניהולו.
5. החייב הצהיר במסגרת בקשתו למתן צו כינוס כי קיימים בעניינו 21 נושים וכי היקף חובותיו עומד על כ – 700,000 ₪.
מעשית – הוגשו 28 תביעות חוב, ובהיקף של למעלה משלושה מיליון שקל.
אין המדובר בהשמטה מקרית או שולית, אלא פער עצום בין המוצהר לקיים.
עיון בבקשה למתן הפטר מלמד כי החייב לא גילה במסגרת הבקשה דבר קיומו של נושה מהותי, הגדול מבין נושיו, וזאת על אף שדבר קיומו היה ידוע לו, ועל אף כי מקור החוב בהליך משפטי אשר התנהל בין הצדדים.
עסקינן בנושה אשר תביעת החוב שלו עומדת על כ – 900,000 ₪
עצם העובדה כי החייב מצא להסתיר דבר קיומו של נושה זה, מעוררת קושי של ממש.
6. החייב טען במסגרת בקשתו למתן צו כינוס כי לא מתנהלים כנגדו הליכים בבית המשפט.
בדיעבד, ואך בדיון האחרון, התברר כי התנהל קודם להגשת הבקשה למתן צו הכינוס ובמשך זמן רב לאחר מכן, הליך משפטי פלילי כנגד החייב.
למעשה, מדובר בהליך אשר התנהל קודם ובמקביל להליך פשיטת הרגל, וזאת עד להרשעתו של החייב.
במסגרת הדיון האחרון אישר החייב עצמו דבר ההרשעה וטען כי לכאורה יכול ויבצע עבודות שירות בגין הרשעתו זו.
כאמור גם הליך זה, הוסתר מבעל התפקיד.
עוד אציין כי לגזר הדין, בין אם עניינו מאסר ובין אם עניינו עבודות שירות, השלכה על יכולת ההשתכרות של החייב ומכאן על ההליך בכללותו.
כל זאת, כאשר ממילא נטען על ידי המנהל המיוחד כי החייב אינו ממצא את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
7. וככל בהליכים משפטיים עסקינן אציין כי מבקשה אשר הוגשה על ידי ה"ה שטרק לתיק בית המשפט עלה כי מתנהל הליך משפטי בינם לבין החייב, וזאת נוכח טענות קשות לעניין רכישה ומכירה של נכס מקרקעין מבלי שתועבר התמורה.
יש ממש בטענות החייב על פיהן אין מקום כי בית משפט זה יידרש לסוגיות העולות מתוך כתבי הטענות באותו הליך, וכי המקום להכרעה באלו אינו במסגרת בית המשפט לחדלות פרעון.
עם זאת, עלה מתוך הבקשה ( והחייב לא הכחיש זאת), כי הוא מנהל את אותו הליך מבלי שיודיע לכב' בית המשפט הדן בתיק, כי הוא מצוי בהליך של פשיטת רגל, וממילא מבלי שיתקבל אישורו של בית המשפט של חדלות הפרעון לכך.
8. בחודשים האחרונים הוגשה בקשה של נושה נוסף, עיריית תל-אביב במסגרתה נטען כי החייב צובר חובות חדשים, לאחר מתן צו הכינוס, וזאת מכוח אחזקתו במספר נכסים שונים.
החייב טען כי אינו מחזיק באותם נכסים וכי אלו מוחזקים על ידי חברות שונות.
עם זאת, טענותיו של החייב מעוררות חוסר נוחות מקום בו במסגרת הבקשה למתן צו כינוס נטען לכשל עסקי ביחס לבית עסק בודד, ומתוך התגובה של החייב עצמו עולה כי לכאורה מדובר היה במספר נכסים. (לעניין זה ראה תגובה מיום 30.1.17)
בנוסף, החייב הציג במסגרת התגובה הסכמי שכירות משנת 2016.
עם זאת, הליך פשיטת הרגל החל כאמור עוד בחודש ינואר 2015, וממילא לא הוצגו נתונים המלמדים על מתן הודעה סדורה של החייב לעניין סיום או הפסקת האחזקה בנכסים נשוא הודעת העירייה.
בהינתן אלו מדובר במי שלכאורה יוצר חובות חדשים במהלך ניהולו של הליך זה.
9. אני ערה לטענות החייב והנושה מר גולדמן לעניין אופי יצירת החובות ומשכך ההצדקה במהלך ניהולו של ההליך. סוגיה זו היא עניין להכרעתו של המנהל המיוחד.
עם זאת, מקום בו עלה כי לכאורה התנהל בין החייב לבין אותו נושה דין ודברים לעניין תשלום מחוץ למסגרת הליך פשיטת הרגל ( יהא יוזם השיחה אשר יהא), ועת כי החייב לא עדכן בכך בעצמו את המנהל המיוחד, יש באמור כדי להוסיף על סימני השאלה באשר לדרך התנהלות החייב בהליך.
10. החייב שב ועתר לאפשר לו לעניין בדו"ח החוקר הפרטי.
כב' השופטת קיציס כבר התייחסה לכך במסגרת החלטה אשר ניתנה על ידה ביום 8.5.16.
למען הסדר הטוב אוסיף ואבהיר כי החלטתי בעניינו של החייב ניתנת קדם שאדרש לשאלת ניהולם של העסקים הנוספים (כפי הנטען על ידי המנהל המיוחד), ודי בצבר המחדלים אשר נמנו לעיל, ובחוסר תום הלב העולה מדרך התנהלות החייב, כדי להביא למסקנה על פיה אין מקום להותירו בהליך.
11. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ועת כי הצטברותם של כל אלו מדברת בעד עצמה, יש לראות בחייב כמי שמנצל את ההליך לרעה, ואין מקום להותירו במסגרתו.
משכך בין אם תיוותר ההחלטה מיום 6.5.16 בעינה ובין אם הייתי נדרשת לבקשה לביטול ההליך כיום, התוצאה זהה.
ההליך בטל.
צו עיכוב היציאה מן הארץ יוותר על כנו למשך 90 יום שאז יבוטל.
12. מקום בו ההליך בטל, איני נדרשת עוד להחלטה בבקשתם של ה"ה שטרק.
המזכירות תודיע.
ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ז, 29 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
