כפי שכותבים ומלחינים זכאים לתמלוגים, לקרדיט ולהגנה, גם לזמרים ומבצעים אחרים יש זכויות על ביצועיהם. לאחרונה פרסם משרד המשפטים הצעה לשינויים בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, ולפחות אחד מהם משמעותי מאד לחייהם.
תזכיר החוק של משרד המשפטים שהופץ השבוע, מציע לערוך תיקונים בחוק זכויות מבצעים ומשדרים במטרה להתאימו למציאות של ימינו וכן להשוות חלקים ממנו לכללים שנקבעו לגבי יוצרים בחוק זכויות יוצרים מ-2007.
לסיוע בהגנה על זכויות היוצרים שלכם:
עורך דין קניין רוחני
החוק שחוקק בשנת 1984 עבר מספר שינויים במהלך השנים, אולם כעת ככל הנראה הגיע הזמן לשינויים משמעותיים יותר.
בתזכיר נכתב כי הצורך לשינוי החוק נובע מהתפתחויות רבות בארץ ובעולם, הן במצב המשפטי (למשל אמנת בייג'ינג העוסקת בביצועים חיים, ואמנת רומא, שעליה ישראל חתומה) והן בעולם הטכנולוגי.
הופעות חיות – מותר להשמיע?
ההצעה הביאה מספר עדכונים עיקריים, שהיריעה קצרה מלפרט את כולם. אחד העיקריים שבהם הוא התאמת זכויות המבצעים לעידן המודרני. כך מוצע לחדד ולהבהיר אלו זכויות חלות לגבי ביצוע חי ואלו לגבי ביצוע שהוקלט – שנקרא בעגה המשפטית ביצוע "מקובע".
לדוגמא, מוצע לעדכן את ההגדרה בחוק כך שהעמדת ביצוע לרשות גולשים ברשת, תיחשב גם היא כ"העמדה לרשות הציבור" שמזכה בתשלום תמלוגים. עוד הוצע להבהיר בחוק שלמבצע יש זכות למנוע השמעה או הצגה של ביצוע חי בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר, למשל על ידי הצבת רמקולים שמעבירים הופעה שלו אל מחוץ לאצטדיון.
כמו כן, הוצע לעדכן ולחדד את סעיפי הזכות המוסרית העוסקים במתן קרדיט למבצע. כן מוצע להבהיר מהי הזכות המוסרית ביחס לביצוע, ולקבוע כי ביצועו של המבצע לא יסולף באופן הפוגע בכבודו ("הזכות לשלמות").
חמישים שנה זה לא מספיק
עדכון נוסף וחשוב הוא ההצעה להאריך את תקופת ההגנה על זכויות המבצעים בביצועיהם, כך שתישמר למשך שבעים שנה במקום למשך חמישים שנים לפי המצב היום. אין ספק שתיקון זה מוצדק ומבורך, שכן זכויות יוצרים ודיני הקניין הרוחני בכלל, נועדו, בין היתר, לאזן בין זכויותיו של האמן להתפרנס מיצירתו לבין מתן האפשרות לציבור ליהנות מנכסי התרבות שלו.
כך למשל, מצד אחד נותנים לאמן ולמשפחתו את האפשרות ליהנות מתמלוגים, ומצד שני מגבילים אותה בזמן, שהרי אין זה הגיוני שלמעלה ממאתיים שנה אחרי מותו של מוצרט, הציבור עדיין יצטרך לשלם לצאצאיו כספים. צודק ונכון יותר שיצירתו תיהפך לנחלת הכלל. כמו בתחומי משפט נוספים, יש פה עניין של מידתיות ואיזון בין אינטרסים שונים.
בעניין זה, חשוב לציין כי חמישים שנה אכן אינם זמן רב. אין כל הצדקה, למשל, שזמר שביצע שיר בגיל 25 יפסיק ליהנות מזכויות על הביצוע בהגיעו לגיל 75, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל, שבה רבים מאמני ישראל לא זוכים לפרנסה מכובדת, וחלקם אף מגיעים לפת-לחם.
להתאים למציאות של היום
באופן כללי, ניתן לומר כי ההצעה באה לספק הגנות ראויות למבצעים, ולחדד היבטים נוספים של הנושא, והכל במטרה "להסיר את האבק" מהחוק הקודם ולמלא "חוסרים" משפטיים שיצרה המציאות המודרנית.
הטכנולוגיה משתנה לנגד עינינו במהירות שיא, והופכת את יצירות האמנות לנגישות וקלות יותר להעתקה, השמעה וכו'. נדמה כי לעתים תכופות ישנו פטנט חדש, מכשיר חדש, או המצאה אחרת שמאתגרת את דיני הקניין הרוחני. במציאות מתפתחת ודינאמית, מערכת חוקים צריכה להיות מערכת "חיה", שגם מכתיבה נורמות התנהגות ומתאימה עצמה בהתאם לשינויים המתחוללים בתחומי החיים השונים.
לעיון בתזכיר החוק לחצו כאן
* עורכת דין רחל אלקלעי עוסקת בקניין רוחני, זכויות יוצרים, תקשורת ואינטרנט
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין