מאת: עו"ד רומי הוניג
לפסק הדין בעניין ר.א. נ' עלית תעשיות בע"מ
במשך כ-16 שנים אורזת במפעל עלית הערימה ארגזים כבדים בקצב מסחרר האחד על גבי השני. לבסוף, היא נפגעה קשות בגבה. בחלוף 13 שנים מיום הפציעה, תקבל העובדת פיצוי של כמיליון שקל על נזקיה.
עובדת, שעבדה במשך כ- 16 שנים כאורזת במפעל עלית, במהלכן נהגה להרים לאורך שעות רבות קרטונים כבדים, מלאים באריזות קפה, טענה כי במרץ 98' החלה לסבול מכאבים עזים בגב התחתון. היא המשיכה לעבוד, אך בשנת 2001, בהיותה כבת 47, היא הפסיקה לעבוד בשל נזקים חמורים בגבה.
בתביעה שהגישה נגד "עלית" לבית משפט השלום ברמלה, טענה האישה כי נזקיה הרפואיים הם תוצאה של רשלנות "עלית" כמעסיקה. לטענתה, עלית לא התאימה את תנאי העבודה במפעל לממדיה ולמצבה, לא הדריכה אותה באשר לאופן הנכון בו עליה לבצע את העבודה, על מנת שתימנע מהסיכונים הטמונים בעבודה המאומצת, ולא דאגה לשיטת עבודה נכונה ובטוחה.
"עלית" כלל לא התייחסה לשלל הטענות כלפי התנהלותה. למעשה, "עלית" הודתה כי רוב אחוזי הנכות של התובעת נבעו כתוצאה מתנאי העבודה.
בעדות התובעת נפרשה שיטת העבודה שהונהגה במפעל: התובעת הייתה צריכה לאסוף אריזות קפה מלאות היוצאות מסרט הנע ולסדר אותן במארזי קרטון שיכולים להגיע למשקל של עד 10 קילו. לאחר שהצטברו שלושה ארגזים מלאים, היא הייתה מרימה ומעבירה אותם לערמת ארגזים שהוערמה על משטח. את מרבית העבודה ביצעה בעמידה.
לדבריה, היא הייתה צריכה לעבוד בהתאם לקצב המהיר של הסרט הנע. לטענתה, לא סופקו לעובדים אמצעי הרמה לארגזים, והעבודה הייתה רצופה, למעט הפסקה בת כחצי שעה לקראת הצהריים. העובדים לא היו רשאים לצאת להפסקות יזומות נוספות.
חוות הדעת של מומחה בטיחות מטעם התובעת איששה את דבריה. המומחה הדגיש כי ניתן היה למנוע את הנזק, בין השאר, בהדרכת העובדים, אזהרתם מפני הפגיעות והסכנות ואפשור הפסקות יזומות.
"עלית", שלא הביאה כל עדות בדבר תנאי העבודה, שיטת העבודה, דרישות הבטיחות והדרכת הבטיחות, אף לא הגישה חוות דעת של מומחה בטיחות.
ומה עם הדרכה?
משכך, קבעה השופטת עדנה יוסף-קוזין, כי "עלית" לא הוכיחה כי הנהיגה שיטת עבודה בטוחה במפעל. עוד ציינה השופטת את מחדלה של "עלית", אשר לא שילמה את הוצאות המומחה מטעם ביהמ"ש, אף שחויבה בכך.
השופטת קבעה כי העבודה במפעל הייתה בלתי סבירה: המשקלים הגבוהים, קצב הרמת הארגזים, המסוע שפעל ללא הפסקה, חוסר האפשרות לקחת הפסקות - תנאי עבודה קשים אלה, בצירוף היעדרה של הדרכה - גרמו לנזקי הגוף של התובעת, שנכותה הוערכה ב- 23.5%.
"... כעניין שבמדיניות היה על מעביד סביר לצפות את התרחשותו של הנזק והיה עליו לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו ובכלל זה הדרכת התובעת ביחס לסכנות הכרוכות בעבודתה והאופן בו ניתן למנוע אותן", כתבה השופטת.
בעת הדיון בפגיעה בכושר ההשתכרות של התובעת, ציינה השופטת כי מדובר באישה, שעלתה ארצה מדרום אמריקה בגיל 32, וכיום, כשהיא כבר כבת 60 ואינה מסוגלת לעבוד בעבודה היחידה שהיא מכירה - ברור שכושר ההשתכרות שלה נפגע באופן ממשי.
לאחר שערכה את תחשיבי הנזקים של התובעת, קבעה השופטת, כי בקיזוז הגמלאות שקיבלה מביטוח לאומי, תשלם לה "עלית" פיצוי של 936,677 שקלים בגין הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.
עוד חויבה "עלית" לשלם לתובעת את הוצאות כל המומחים בתיק, בתוספת שכר טרחת עורכי דין של 221,056 שקלים.
לפסק הדין בעניין ר.א. נ' עלית תעשיות בע"מ
* עו"ד רומי הוניג, שותפה במשרד לביא-הוניג חברת עורכי דין, העוסקת בדיני נזיקין ותאונות עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.