בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לפני מספר ימים תביעה של לקוח נגד חברת "אלבר" שטען כי החברה סיפקה לו רכב בצבע לבן במקום בצבע שהזמין – לבן פנינה.
בתביעה שהוגשה בשנה שעברה טען התובע כי ביוני 2015 הזמין מ"אלבר" רכב מסוג קיה פורטה בעסקת ליסינג. סוכם כי צבע הרכב יהיה לבן פנינה והדבר נכתב בהסכם החכירה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין צרכנות
לדבריו, מספר ימים לאחר שקיבל את הרכב אשתו הפנתה את תשומת ליבו לכך שהרכב בצבע לבן ולא לבן פנינה, וציינה שהיא לא מעוניינת ברכב בצבע זה.
מאחר שאשתו הייתה המשתמשת העיקרית ברכב, התובע ביקש לבטל את ההסכם אך אלבר התנתה את הביטול בתשלום קנס של 12% ממחיר הרכב. בנסיבות אלה נאלץ הלקוח להגיש את התביעה, בה דרש את ביטול ההסכם והשבת המקדמה ואגרת הרישוי ששילם.
אלבר טענה בתגובה כי הוסבר לתובע במעמד חתימת ההסכם, וגם לאחר מכן, כי הרכב מהסוג שביקש לא מיוצר בצבע לבן פנינה. לדבריה, הלקוח התעקש וזו הסיבה שהנציג רשם בהסכם שהרכב יסופק בצבע לבן פנינה, אך היא לא יכולה לספק רכב בצבע שאינו קיים.
אלבר הוסיפה כי התובע העלה את הטענה בעניין הצבע רק כ-10 ימים לאחר שקיבל את הרכב והדבר תמוה, שכן הרכב נמסר לו באור יום והוא "סרק ובדק אותו בדקדקנות". לדבריה, נראה כי התובע התחרט על ביצוע העסקה אך הדבר לא מקנה לו זכות לבטל את הסכם.
עוד נטען כי התובע משתמש ברכב לצרכיו ולהנאתו ולא נגרם לו כל נזק. לחילופין ביקשה אלבר כי אם יבוטל ההסכם, יש לפצות אותה על כך שהתובע שילם דמי שכירות נמוכים מהמקובל ושערך הרכב ירד עקב השימוש בו.
עניין מהותי
השופטת רחלי טיקטין עדולם מבית משפט השלום בבאר שבע ציינה כי בטופס הזמנת הרכב צוין במפורש כי צבע הרכב יהיה לבן פנינה ואין מחלוקת כי לתובע סופק רכב בצבע לבן.
לדבריה, אלבר לא הוכיחה שאמרה לתובע במעמד החתימה או לאחר מכן כי לא קיים רכב בצבע שהוא מבקש. בהקשר זה, השופטת ציינה כי מצופה מנציג הנתבעת שקודם כל יברר האם יש את הצבע הרצוי, ורק לאחר מכן יחתום על ההסכם מול התובע.
השופטת קבעה כי פרק הזמן שחלף מהמועד בו התובע קיבל את הרכב ועד שביקש לבטל את העסקה הוא סביר. כמו כן, היא קיבלה את טענת התובע כי צבע הרכב הוא עניין מהותי לו ולאשתו. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי אלבר לא סיפקה את הרכב עליו הסכימו הצדדים והפרה את ההסכם.
השופטת כתבה עוד כי אין מקום לדרישת אלבר לקבל פיצוי על תקופת ההשכרה שכן התובע שילם לה דמי שכירות מידי חודש ולא ביקש כספים אלה בחזרה. השופטת הדגישה בהקשר זה כי התובע פנה לבטל את העסקה בסמוך לעריכתה אך אלבר סירבה לבקשה שלא כדין. בכך היא אילצה את התובע להמתין לפסק הדין ובינתיים להשתמש ברכב "בעל כורחו".
לסיכום הורתה השופטת על ביטול הסכם הליסינג וחייבה את אלבר להשיב לתובע את המקדמה ששילם בסך 7,900 שקל ואת החלק היחסי מאגרת הרישוי. עוד חויבה אלבר לפצות את התובע ב-2,500 שקל על עגמת נפש ולשלם לו הוצאות משפט של 1,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין דניאל גרוס עוסק בחוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין