חריג: הפטר מיידי לנכה הוחל גם על חוב מזונות

חרף הכלל שחובות מזונות אינם בני הפטר, ביהמ"ש קבע כי במקרה יוצא דופן של אדם הסובל מסכיזופרניה ואי כושר עבודה מלא עקב אירוע מוחי, יש להחיל את ההפטר גם על החוב לביטוח הלאומי

בית משפט השלום בטבריה קיבל בקשה חריגה של נכה שקיבל בתחילת השנה פטור מחובות, למחוק גם את חוב מזונות העבר שלו למוסד לביטוח לאומי, אף שבדרך כלל אינו בר הפטר. החלטת השופטת נסרין אסכנדר-מוסא נשענה על מצבו הרפואי והכלכלי הקשה של החייב, ועל הקביעה כי אי תשלום המזונות לא נבע מחוסר תום לב אלא מחוסר יכולת ממשי.

האיש, בן 41, פרוד ואב לקטינה כבת 16, חויב בשנת 2011 לשלם מזונות לבתו הקטינה. זמן קצר לאחר מכן הוכר על ידי הביטוח הלאומי כמי שסובל מנכות רפואית משמעותית ואובדן כושר עבודה מלא, ובהמשך אף הוחמר מצבו בעקבות אירוע מוחי וסכיזופרניה כרונית. מאז 2015 הוא מתקיים מקצבאות בלבד, ללא נכסים ובתנאי מחיה בסיסיים.

לאורך השנים לא עמד האב בתשלומי המזונות, והחוב למוסד לביטוח לאומי תפח לכ-115 אלף שקל, לאחר שהמדינה שילמה את המזונות במקומו. נכון להיום נותר חוב של כ-100 אלף שקל, כאשר הביטוח הלאומי מקזז מקצבת הנכות של החייב מדי חודש 1,425 שקל עבור המזונות.

במסגרת הליך חדלות הפירעון ניתן לאב כבר בינואר 2026 הפטר לאלתר מכלל חובותיו האחרים, אך כנהוג, חוב המזונות הוחרג מההפטר. האב ביקש להחיל את ההפטר גם על חוב זה, וטען כי מצבו הבריאותי הקשה, לצד היעדר כל יכולת השתכרות, מצדיקים זאת. לדבריו, מרבית החוב נצבר בתקופה שבה לא היה מסוגל לעבוד או לנהל את ענייניו, ואף סבל מפגיעה בזיכרון.

מנגד, הביטוח הלאומי התנגד וטען כי מדובר בחוב בעל אופי מוסרי וחברתי, וכי הפטר ממנו שמור למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד. עוד נטען כי האב לא פעל מיוזמתו לשלם מזונות, וכי אין הצדקה לגלגל את הנטל על הקופה הציבורית.

אי-מתן הפטר יסכל את השיקום

ואולם, השופטת קבעה כי אכן מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל. לדבריה, כבר בשנת 2012 הוכר החייב כמי שאינו מסוגל לעבוד, ומצב זה משליך באופן ישיר על שאלת תום הלב ביצירת החוב. נקבע כי אי התשלום נבע ממגבלה אמיתית ולא מניסיון להתחמק.

עוד הודגש כי החוב הוא חוב עבר בלבד, וכי כיום מזונות הבת משולמים באמצעות קיזוז מקצבאות האב – כך שהפטר לא יפגע בצרכיה השוטפים. מנגד, המשך גביית החוב לאורך חייו צפוי לפגוע בזכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד.

השופטת הוסיפה כי בנסיבותיו הקשות של האב – מחלה נפשית, פגיעה מוחית, תלות באפוטרופוס והיעדר כל אופק תעסוקתי – אי מתן הפטר יסכל את תכלית השיקום של הליך חדלות הפירעון.

בסופו של דבר הוחלט להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות לביטוח הלאומי במלואו. עם זאת, הודגש כי חוב כלפי אם הילדה בסך כ-22,000 שקל המתנהל בהוצאה לפועל, נותר בעינו ועל האב לפעול להסדרתו.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.