ישיבת חב"ד ליובאוויטש בצפת ישבה במשך עשרות שנים בנכס שבבעלות חברת "רקפת מפעלי פתוח". לאחרונה, בית המשפט המחוזי בנצרת שם סוף לניסיונותיה של הישיבה להישאר בנכס ללא רשות.
לפני תשע שנים סירבו נציגי בית לוי יצחק ישיבת חב"ד ליובאוויטש שבצפת לפנות את הנכס בו פועלת הישיבה מאז 1984.
בעלת הנכס "רקפת מפעלי פתוח" פנתה לבית משפט השלום בנצרת בתביעת פינוי אך בינתיים, הישיבה ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להצהיר עליה כבעלת הנכס, בטענה שנרכש עבורה על ידי אחד מתורמיה. לחלופין, הישיבה עמדה על כך שיש לה זכות להשתמש בנכס לצורך קיום הישיבה.
ואולם, גרסת הישיבה לא נתמכה בהוכחות ונדחתה על ידי בית המשפט, שהצהיר על "רקפת" כבעלים החוקיים של הנכס. על בסיס קביעה זו, תביעת הפינוי של "רקפת" התקבלה, והישיבה נדרשה לפנות את הנכס.
לסיוע בהגנה נגד תביעות פינוי
עורך דין מקרקעין
ואולם, הישיבה לא ויתרה, ובשנה שעברה היא ערערה על פינויה בבית המשפט המחוזי בנצרת, תוך שטענה כי בעל מניות ב"רקפת" התחייב בכתב שלא לפנותה ללא הסכמה ומבלי שיימצא לה מקום חלופי. בנוסף, התקבלה בקשתה לעכב את צו הפינוי על מנת שלא לפגוע ב-400 תלמידי הישיבה שנמצאים באמצע שנת הלימודים.
במענה לתביעה, בעלת הנכס עמדה על כך שההבטחה של בעל המניות לא כללה התחייבות שלא לפנות את הישיבה מהנכס. לשיטתה, המכתב כולל אך ורק הצהרת כוונות שלא לנקוט בהליכי פינוי לפני ניהול משא ומתן מול הישיבה.
לדבריה, ההליך הנוכחי מעיד על שימוש לרעה בהליכי משפט ומהווה ניסיון נוסף מצד הישיבה לדחות את הפינוי ולהמשיך להשתמש בנכס חינם אין כסף.
ניצול הליכי משפט לרעה
השופטת הבכירה אסתר הלמן קיבלה את עמדת המשיבה וקבעה כי מעולם לא התחייבה שלא לפנות את הישיבה. לפי השופטת, המשיבה הוכיחה כי ניסתה לפעול לפינוי הישיבה בדרך של שיתוף פעולה, אך לא הצליחה בשל סירובה העיקש – מה שהוביל לניהול הליך משפטי ארוך.
"מדובר בהליך שהוא דוגמא מובהקת לניצול לרעה של הליכי בית המשפט, על מנת לדחות את הקץ ולהימנע מפינוי נכס, בו מחזיקה המערערת שנים רבות, בניגוד לרצון בעליו על ידי העלאת טענות שווא", כתבה השופטת הלמן בפסק הדין.
השופטת הביעה מורת רוח מהתנהלות הישיבה, שבמקום להיערך לקראת פינוי הנכס ולסיים את השימוש בו בדרך של הבנה, פצחה בהליכים משפטיים תוך העלאת טענות לא מבוססות לגבי זכאותה על הנכס.
לפיכך, השופטת הגיעה למסקנה שיש לדחות את ערעור הישיבה, כך שיהיה עליה לפנות את הנכס. אב בית הדין השופט זיאד הוואדי והשופט ערפאת טאהא הצטרפו לפסק הדין, והישיבה חויבה לשלם לבעלת הנכס 40,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.
- ב"כ המערערת: עו"ד מרדכי בייץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד יורם חגבי
* עורך דין אלי אביב עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין