לא שילם מזונות במשך 21 שנה ולא יוכל לחזור לביתו

מאת: עו"ד תומר אשרוב

להחלטה בעניין ז.ר. נ' ד.ב.

אב, שלא שילם מזונות במשך 21 שנה ועבר לגור בקנדה, הגיע לביקור בישראל בשנת 2011 וגילה שאינו יכול לצאת: גרושתו הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ עד שישלם את חובו.

בדצמבר 1992 אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם מזונות, על פיו האב ישלם לבנו הקטין של 1,300 שקל בחודש עד הגיעו לגיל 18. הילד כבר בן 21, אבל האב מעולם לא שילם את מזונותיו.

בשנת 2004 עזב האב את הארץ וחזר לקנדה - מולדתו, ומאז הוא מתגורר שם. בעקבות זאת פתחה האם תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. חוב המזונות עמד באותה תקופה על 29,863 שקלים. נכון להיום החוב הוא בן מאות אלפי שקלים.

בשנת 2011, משנודע לאם שהאב בישראל, הגישה בקשה להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, שהתקבלה. האב, שנמצא היום בארץ ואינו רשאי לצאת, הגיש עתירה לביטול הצו וטען שכלל לא ידע שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. עוד טען, כי האם ויתרה על זכויותיה על פי ההסכם, מאחר שנסוגה מהליך שניהלה נגדו בקנדה.

האב גם ציין, שמאחר שהוא תושב חוץ, חופש התנועה שלו וזכותו לצאת מהארץ גוברים על כל זכות אחרת, מה גם שממילא לא ניתן יהיה לגבות ממנו את החוב, שכן אין לו מקורות פרנסה בארץ או בקנדה, שם הוא מתקיים מקצבת הכנסה ומהפנסיה של בת זוגו.

האם טענה מנגד, כי מדובר בחוב מזונות קטין ועל כן זכויותיה עדיפות על אלה של האב, ואין לתת לו פרס ולאפשר לו לברוח מבלי לשלם את חובו.

רוצה לצאת? תשלם

רשם ההוצאה לפועל ערן אביטל הסביר, כי אחת ממטרותיו של צו עיכוב היציאה מהארץ היא להבטיח את פירעון חובו של החייב. במקרה זה, הרי ברור שאם ישוב האב לקנדה, לעולם לא יפרע חובו. לאב עומדת האפשרות להציע ערובה להבטחת תשלום החוב אם ברצונו לצאת, ואז ייתכן שההחלטה הייתה שונה.

הרשם הוסיף, כי החייב לא הוכיח שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לכסות את חובו, שכן עצם העובדה שהצליח לרכוש כרטיסי טיסה מקנדה לישראל מעידה על כך שיש לו איזושהי יכולת כלכלית.

גם את טענת האב כי לא ידע על תיק ההוצאה הפועל דחה הרשם, שכן דבר פתיחת התיק התפרסם במהדורה הבינלאומית של ידיעות אחרונות בקנדה, ובכל מקרה מדובר באדם שחתם על הסכם בו התחייב לשלם לבנו מזונות - ולא עמד בו.

"... ביטול הצו יביא להנצחת החוב ולהמשך הפגיעה הקשה בזוכה מקום שלחייב לא נגרם כל נזק", כתב הרשם אביטל בהחלטתו, ודחה את הבקשה.

עם זאת, אפשר הרשם לחייב להגיש בקשה נוספת, ובה הצעה לפירעון חלק עיקרי מהחוב וכן ערבות מתאימה לפירעון יתרתו. החייב ישלם הוצאות של 1,000 שקל.

החייב תלה את תקוותיו על סמך ההלכה שנקבעה בפסיקה, לפיה קיימת אבחנה בין תושב זר, עובר אורח בישראל, לבין ישראלי. במקרה זה, מדובר בישראלי שהיגר מישראל לאחר שצבר בה חובות. משכך ובפרט לאור חוסר תום הלב שבהתנהלותו מול הזוכה, משך שנים רבות, ברור כי על מנת שיוכל לצאת מהארץ, הוא יצטרך להסדיר ו/או לתת ערובה מתאימה שתבטיח את זכויותיה.

• ב"כ החייב: עו"ד יובל אלון
• ב"כ הזוכה: עו"ד איתי ברדה

להחלטה בעניין ז.ר. נ' ד.ב.

* הכותב בעל משרד העוסק בין היתר בתחום ההוצאה לפועל

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

למדור: הוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.