תקדים: בית הדין הארצי לעבודה פסק פיצויים לעובדת שהתפטרה מאחר שעברה לגור עם בן זוגה בעיר אחרת. נקבע כי עקרון השוויון מחייב פרשנות גמישה למושג נישואים בסעיף החוק הרלוונטי
תקדים חדש של בית הדין הארצי לעבודה קובע כי הסעיף שמזכה עובדים שמתפטרים עקב העתקת המגורים לרגל נישואיהם בפיצויי פיטורים חל גם על ידועים בציבור. בפסק דין מקיף של השופט אילן סופר נקבע כי את הסעיף הרלוונטי שמתייחס למי שהעתיק את מקום המגורים "לרגל נישואיו" יש לפרש בהתאם למציאות החברתית המשתנה ולמגמה המשפטית הדוגלת בשוויון זכויות בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור.
פקידה ערבייה-נוצרייה במקומון של "אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות" התפטרה ב-2013 מעבודתה כיוון שעברה מנצרת עילית (נוף הגליל היום) לכפר יאסיף כדי לגור עם בן זוגה. השניים הביאו שני ילדים לעולם, ערכו הסכם ממון והוציאו תעודת זוגיות דרך ארגון "משפחה חדשה".
אבל בקשתה לקבל פיצויי פיטורים ככל עובד שמעתיק מגורים "לרגל נישואיו" נדחתה על ידי החברה, שהסכימה לשחרר רק 5,411 שקלים שנצברו בקופת הפיצויים שלה, בנימוק שהמעבר לא היה לרגל נישואים ובאותה תקופה העובדת הייתה עדיין נשואה לבעלה הקודם (אשר סירב להתגרש ממנה במשך שנים).
ב-2016 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת את התביעה שהגישה נגד החברה ופסק לעובדת פיצויים של 33,028 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות של 3,886 שקלים.
החברה לא השלימה עם פסק הדין. בערעור שהגישה לבית הדין הארצי טענה כי אין אפשרות למתוח את לשון הסעיף בחוק שמזכה בפיצויים עובד שעבר מקום מגורים "לרגל נישואיו" ולקבוע שהיא כוללת גם ידועים בציבור.
בשל השלכות הרוחב של הסוגיה הוגשו לבית הדין עמדותיהם של היועץ המשפטי לממשלה, הסתדרות העובדים הכללית, האגודה לשמירת זכויות ונשיאות הארגונים העסקיים. היועץ המשפטי התנגד להרחבת לשון החוק והציע פתרונות חלופיים. הסתדרות העובדים, האגודה והנשיאות תמכו בהחלת החוק על ידועים בציבור בנסיבות מסוימות.
להבטיח שוויון חברתי
שופטי בית הדין הארצי אילן סופר, לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר דחו את הערעור. בפסק דין רחב יריעה סקר השופט סופר רשימה נרחבת של חוקים המבטאים תפיסה שוויונית כלפי מי שחיים יחד מבלי להינשא. הוא קבע כי המגמה המשפטית הברורה שואפת לצמצום הפער בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור והיא מתבטאת גם בסעיפים שונים של חוק פיצויי פיטורים עצמו.
מכוח תפיסה זו קבע השופט, כי יש מקום לפרש את המונח נישואים בסעיף הרלוונטי בחוק בצורה רחבה. פרשנות כזו, הוסיף, מתיישבת גם עם תכלית הסעיף לספק הכנסה חלופית לעובד שנאלץ לעבור למקום מגורים חדש בשל הזוגיות עד שימצא עבודה חדשה. תכלית זו לא משתנה כשמדובר בידוע בציבור. כמו כן, היא משתלבת עם האיסור על אפליה בפיטורים או בפיצויי פיטורים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
השופט הדגיש כי פרשנות נכונה של החוק חייבת להיעשות "תוך מבט אל עבר מציאות החיים האמיתית של האדם, להבדיל מהדפוס הרשמי המגדיר את מעמדו האישי". עוד הוא ציין כי אף שייתכן כי הדבר יביא להגדלת הנטל על המעסיקים – זהו המחיר המתחייב כדי להבטיח שוויון חברתי.
לפיכך נקבע כי הסעיף שמחייב מעסיקים בפיצויי פיטורים למי שהעתיק את מקום המגורים "לרגל נישואיו" חל גם על ידועים בציבור. החברה חויבה לשלם לעובדת את פיצויי הפיטורים שנפסקו לטובתה בתוספת שכר טרחת עורך דין של 10,000 שקלים.
- ב"כ המערערת: עורך דין לענייני עבודה שלומי שדה
- ב"כ המשיבה: עו"ד מוחמד כיאל
- בשם היועמ"ש: עו"ד ליטל סדובסקי
- בשם ההסתדרות הכללית: עו"ד גלי שטיינברג ועו"ד תהילה בנישו
- בשם נשיאות הארגונים העסקיים: עורכי דין מוטי עזרן ומוריה ברבי
- בשם האגודה לשמירת זכויות הפרט: עו"ד חגי קלעי ועו"ד אור קרבקי
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין