בעלים של שטח מסחרי בבאר שבע חתם על חוזה למכירת אחת מחנויותיו. אלא שהשוכר של הנכס לא התפנה מהמקום והמסירה בוצע באיחור של 7 חודשים. נקבע שמדובר בהפרת חוזה המזכה בפיצוי מוסכם
איש עסקים שרכש מבנה לצורך הפעלת חנות חיות יפוצה בכ-200,000 שקל משום שהמבנה נמסר לו באיחור של מספר חודשים עקב סירוב של שוכר להתפנות. השופט מנחם שח"ק מבית משפט השלום בבאר שבע קבע שמוכר החנות הפר את הסכם המכר בכך שלא דאג לפינוי הנכס בזמן ועליו לשלם את הפיצוי החוזי המוסכם.
בתקופה הרלוונטית לתביעה היה הנתבע בעלים של שטח מסחרי בגודל של כ-600 מ"ר, בסמוך למתחם "ביג" שבבירת הנגב. בינואר 2017 חתמו הנתבע והתובע – בעל עסק בשם "קניון לחיות" – על הסכם למכירת חנות המצויה בשטח שבבעלות הנתבע, לידיו של התובע, תמורת 1,800,000 שקל. בהתאם להסכם היה על המוכר להעביר לרוכש את החזקה בחנות עם תשלום מלוא התמורה, ובכל מקרה לא יאוחר מתחילת אפריל.
הלכה למעשה החנות נמסרה לתובע רק בנובמבר, באיחור של כשבעה חודשים. הרוכש סיפר כי עובר למסירה הוא נתקל בקושי להיכנס לחנות בשל נוכחות השוכר וסירובו להתפנות משם. בנסיבות אלה הרוכש הגיש את התביעה לבית המשפט, במסגרתה טען בין היתר כי הוא זכאי בשל האיחור לפיצוי המוסכם על פי החוזה, בסך 180,000 שקל.
המוכר מצדו התגונן בטענה שהוא לא אחראי להתנהגות השוכר, שהפך לאחר חתימת ההסכם לפולש. בנסיבות אלה נטען כי אין להחשיב את המוכר כמי שהפר את ההסכם.
לא הודיע לשוכר על המכירה
אלא שממסכת הראיות שהוצגה לבית המשפט התבררה תמונה שונה לגמרי. השופט שח"ק ציין שהמוכר עצמו הציג חוזה שכירות שלפיו השוכר יכול היה לשהות בחנות עד סוף 2017, בעוד שמסירת הנכס לרוכש אמורה הייתה להתרחש לכל היותר באפריל אותה שנה. המשמעות היא שהשוכר לא יכול להיחשב ל"פולש" בתקופת השכירות.
יתרה מכך, לדברי השוכר, הנתבע בכלל לא סיפר לו על המכירה, ו"שידר עסקים כרגיל". על המכירה נודע לו רק מהרוכש שניסה להיכנס לחנות במהלך אוגוסט 2017.
"נמצאנו למדים", כתב השופט, "שעד לחודש אוגוסט 2017 או סמוך לכך, הנתבע כלל לא פנה לשוכר על מנת ליידעו על מכירת הממכר, הכולל את המושכר שברשותו, על אף שהסכם המכר נחתם עוד בינואר 2017 ועל אף שתאריך הפינוי החוזי נקבע לאפריל 2017".
הוא הוסיף כי המוכר לא נקף אצבע על מנת להביא לידי הפסקת השכירות בהתחשב במכירת החנות, ובכך למעשה גרם לאיחור במסירתה לתובע תוך הפרת החוזה עמו. השופט קבע כי מדובר בהפרה יסודית והתובע זכאי לפיצוי המוסכם שמעוגן בחוזה.
בשולי הדברים ציין השופט שהוא לא רואה מקום להפחית מגובה הפיצוי המוסכם. לדבריו, הן המוכר והן הקונה ראו במסירת החנות בזמן, כשהיא פנויה משוכרים וחפצים, מרכיב מהותי ומרכזי בהתקשרות ביניהם, כך שהפיצוי הולם באופן סביר את הנזק שנגרם לתובע.
לפיכך נקבע שהמוכר יפצה את הרוכש ב-180,000 שקל ויישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אילנה בר טוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד אילן אידל
עו"ד פלאי קרני
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין