- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
"טלטלו את עולמו": חולה סופני גילה אחרי 40 שנה שבתו לא שלו
בדיקה בריאותית שללה התאמה גנטית בין הבת לאביה, והובילה לווידוי של אשת נעוריו כי בגדה בו עם תייר שבדי. ביהמ"ש נעתר לבקשתו לבדיקת אבהות חרף התנגדות הבת
חולה סופני גילה לאחר עשרות שנים שהאישה אותה חשב לבתו נולדה כתוצאה מבגידה של אשתו לשעבר עם תייר משבדיה. סגן הנשיא שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישרר לאחרונה את החלטת בית המשפט למשפחה בעיר לערוך בדיקת אבהות, שצפויה לשלול את האבהות באופן רשמי. בכך נדחתה סופית התנגדות הבת לבדיקה שלדבריה תגרום לה ולילדיה נזק עצום.
המשיב הכיר את אימה של המבקשת כשהיו נערים. בין השניים התפתח רומן, האישה נכנסה להיריון, הם התחתנו ולאחר מכן נולדה המבקשת. כעבור שלוש שנים הזוגיות התערערה והם התגרשו.
ארבעה עשורים חלפו עד שהבת עברה בארה"ב בדיקות גנטיות מטעמי בריאות. הבדיקות העלו שאביה הביולוגי ממוצא אירופאי, כך שלא ייתכן שהמשיב – ממוצא צפון אפריקאי – הוא אביה.
בעקבות הגילוי, האם התוודתה בפני המשיב כי בזמן שהיו חברים והוא שירת בצבא, היא קיימה יחסים עם תייר ממוצא שבדי, והמבקשת היא בתו של השבדי.
על רקע זה המשיב הגיש תביעה תביעה נזיקית נגד האם ותביעה לשלילת אבהותו כלפי הבת, במסגרתה הורה בית המשפט למשפחה על קיום בדיקת אבהות.
ביולי 2022 הגישה הבת את בקשת רשות הערעור, בה טענה בין היתר כי בדיקת האבהות תגרום לה נזק עצום. לטענתה, היא סובלת מ"משבר זהותי עמוק" לאחר שנים רבות של נתק עם המשיב, והבדיקה תהיה "טראומה חוזרת" עבורה. עוד היא טענה שמבחינה הלכתית הבדיקה עשויה ליצור בעיות חיתון לה ולצאצאיה.
"מחול שדים"
השופט שוחט דחה את הטענה בדבר בעיות חיתון בהתאם לחוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול (שהתבקשה כחלק מההליך), ולפיה אין חשש שהמבקשת ממזרה מכיוון שאימה לא הייתה נשואה בעת שקיימה יחסים עם התייר השבדי.
השופט הסביר שכדי לבצע בדיקה גנטית בלא הסכמת הנבדק (הבת) יש לעמוד בשני תנאים: שיש סיכוי סביר שהטענות לקשרי משפחה נכונות; ושניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע טענותיו.
ביחס לתנאי הראשון נקבע כי מתקיים "סיכוי סביר" לנכונות טענות המשיב שאינו האב "ואף הרבה מעבר לכך". לדברי השופט, "מחול השדים" שעוררה הבדיקה הגנטית שביצעה הבת והשיחות שנערכו ביניהם בעקבות התגלית המרעישה עונים על דרישת ה"סיכוי הסביר".
בהקשר לכך ציטט השופט מהתכתבויות בין הצדדים לאחר הגילוי, בהן המשיב מבכה על ארבעים שנות אשמה שחש (בדיעבד לחינם) על כך שנטש את בתו. הוא כתב לה בין היתר כי הוא "האיש שלוהק בערמה" על ידי אימה לתפקיד אביה, וכי איבד אותה פעמיים – "פעם אחת רגשית והפעם ביולוגית".
השופט סיכם כי המשיב המציא ראיות ברורות לפיהן המבקשת ואימה בחרו לטלטל את עולמו של המשיב כשבישרו לו שאינו האב.
הוא הוסיף כי גם התנאי השני לביצוע הבדיקה מתקיים שכן הבת השמיעה את התנגדותה בקול חד וברור. עוד הוא הדגיש כי היא זו שקראה תיגר על האמת הפשוטה שבהתאם לה חי המשיב עד מרץ 2018, ועליה לשאת בתוצאות.
לפיכך ערעור הבת נדחה ובדיקת האבהות תיערך כפי שקבע בית המשפט למשפחה.
הבת חויבה בהוצאות המשיב בסך 7,500 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד רומי קנבל
- ב"כ המשיב: עו"ד אשר חן ועו"ד צופית טל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
