בית המשפט פסל את הראיה לאחר שקבע כי החיפוש שנערך ללא צו או צורך דחוף, ללא עדים ומבלי לקבל את הסכמת הנאשם - לא היה חוקי. השופט: שוטרים חייבים להבין שיש מחיר להפעלת סמכויות מרחיקות לכת שלא כדין.
למרות הוכחה מובהקת כי הנאשם החביא הרואין בעכוזו החליט השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל-אביב לפסול את הראיה בשל חיפוש לא חוקי, שנערך ללא צו או דחיפות מיוחדת, ללא נוכחות של שני עדים ניטרליים ומבלי לקבל את הסכמת הנאשם לחיפוש בגופו. הפסילה הובילה לזיכוי מחמת הספק. השופט: "השוטרים חייבים, פשוט חייבים, להפעיל את סמכויותיהם כחוק".
בשנה שעברה הגיעו שמונה שוטרים לביתו של הנאשם ביפו ללא צו חיפוש, בהסתמך על מידע מודיעיני שלפיו הוא מחזיק סמים. אחד השוטרים דפק בדלת וצעק לנאשם לפתוח, הזהיר אותו שהוא עומד להיכנס ולבסוף בעט בדלת ופרץ פנימה.
לאחר שבחיפוש בבית לא נמצא דבר ביקש שוטר אחר לערוך חיפוש על גופו של הנאשם. הנאשם הסכים להוריד את המכנסיים אך סירב להוריד את תחתוניו אבל השוטר לא הרפה עד שנענה לו. לאחר שהתכופף ערום למצב של ישיבה כפי שהתבקש, נפלה מעכוזו של הנאשם כפפה לבנה ובה הרואין.
בכתב האישום התבקש בית המשפט להרשיע את הנאשם בין היתר בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי יש לפסול את הראיה שהושגה בחיפוש לא חוקי, אך התובע המשטרתי התנגד וטען כי לכל היותר הייתה כאן אי-חוקיות מינורית שלא מצדיקה לפסול ראיה מוחשית (בעגה משפטית "ראיה חפצית").
לא קלישאה
השופט בקר לא הסכים עם התביעה, וקבע כי השוטרים לא היו רשאים להיכנס לביתו של הנאשם ללא צו, ללא עדים ולבצע חיפוש חיצוני בגופו שלא בהסכמה.
השופט קבע כי אחד התנאים המהותיים לחיפוש ללא צו הוא קיומו של צורך דחוף להגיע לזירה שבה אמור להתבצע עבירה.
במקרה הנוכחי, מגרסת התביעה עולה שהמידע המודיעיני התקבל בטווח של 24 שעות לפני החיפוש ולא ניתן לחשוף את המועד המדויק בשל חיסיון. אלא שלחיסיון יש מחיר כיוון שאי אפשר להתעלם מהספק שעולה באשר לדחיפות בביצוע החיפוש, שהרי יכול להיות שהמידע הגיע רבע שעה לפניו וייתכן שהיו למשטרה 23 שעות להוציא צו.
פגם נוסף בחיפוש, קבע השופט, הוא העובדה שהשוטרים לא דאגו לנוכחות שני עדים ניטרליים במקום.
עניין נוסף הוא סירובו הראשוני של הנאשם לחיפוש על גופו. השופט ציין כי ברגע שהנאשם סירב אסור היה לשוטר להתעקש. הוא היה אמור להודיע לו על משמעות הסירוב ולבקש אישור מקצין להמשיך בחיפוש.
השופט קבע כי אין לו ספק שהשוטרים בסך הכל ניסו לבצע את המשימה ולא פעלו בזדון. עם זאת, הוא כתב כי "אותם אנשים הפועלים בשליחות ממש, והם המופקדים על בטחוננו כאשר בידם סמכויות מרחיקות לכת – חייבים, פשוט חייבים, להפעיל את סמכויותיהם כחוק".
עוד נקבע כי די בכך ששמונה שוטרים פרצו לבית הנאשם ללא צו או דחיפות מוכחת כדי לפסול את הסם כראיה. "ביתו של אדם הוא מבצרו... אין המדובר בקלישאה בריטית ריקה מתוכן, אלא בכלל שחייב להיות לנגד עיני המשטרה", כתב. "אין דרך להפריז בחשיבות כלל זה, בין אם מדובר בשועה ארץ, ובין אם בנרקומן מוכר".
על כן, השופט פסל את הראיה מה שהביא לזיכוי הנאשם "ולו מחמת הספק".
- ב"כ המאשימה: עורך דין יניב זוסמן, תביעות ת"א
- ב"כ הנאשם: עו"ד ענבר פלש מהסניגוריה ציבורית
עו"ד רוני ברוש
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין