כחצי מיליון ש' לטבח במסעדה שנכווה משמן רותח

עקב תקלה במכשיר הטיגון נאלץ הצעיר להעביר את השמן, שנשפך על פלג גופו התחתון. השופטת שוכנעה כי נגרמה לו פוסט-טראומה בשל האירוע

פיצויים והוצאות בסך 475 אלף שקל נפסקו לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים לצעיר שנכווה משמן רותח, בעת שעבד כטבח במסעדה. חוות דעת מקצועית בתחום הנפשי קבעה שבשל האירוע המחריד נגרמה לתובע פוסט-טראומה לכל החיים. השופטת קרן מילר אימצה אותה במלואה, ולצד זאת דחתה את בקשת התביעה לייחס גם לצלקות השלכה תפקודית.

בתקופה הרלוונטית לתביעה, ספטמבר 2020, עבד התובע (32) כטבח במסעדת חוף בתל אביב. עקב תקלה במכשיר הטיגון, הזמינה המסעדה טכנאי לצורך תיקונו.

בהגיעו למטבח רוקן הטכנאי את השמן החם שבמכשיר לתוך סיר שהיה במקום. כשסיים וביקש להחזיר את השמן למכשיר, הרים את הסיר - לגרסתו ביחד עם התובע - אלא שאז נשפך לפתע הנוזל הרותח על פלג גופו התחתון של האחרון, וגרם לו לכוויות בשתי רגליו.

בתביעה שהגיש לבית המשפט כשנה לאחר התקרית, התעקש הטבח שהטכנאי הרים לבדו את הסיר, ומשכך אין לייחס לו כל אשם תורם. הוא טען לנכות נפשית וצלקות מכאיבות ומגרדות כתוצאה מהאירוע, המהוות לשיטתו פגיעה תפקודית. הצעיר - שהעיד כי "אהב את המטבח" - סיפר שכיום, ובשל התאונה, נאלץ להחליף תחום עיסוק. תביעתו הוגשה נגד המסעדה ומעסיקתו של הטכנאי.

הנתבעות, מצדן, גלגלו את האחריות לתאונה האחת על כתפי השנייה, תוך טענה שיש לייחס לטבח אשם תורם של לפחות 50%. שתיהן טענו כי הוא עבר לתחום עיסוקו הנוכחי בלי קשר לאירוע השמן הרותח, וכי לצלקות שנותרו בגופו אין כל היבט תפקודי.

לא אשם בתאונה

בקרב הגרסאות שבין הטבח לטכנאי ביחס לנסיבות התאונה, העדיפה השופטת מילר את זו של האחרון, בהיותה "מתיישבת יותר עם השכל הישר" - שכן גם לשיטת התובע, מדובר היה בסיר המלא בכ-30 ליטר שמן שקשה להרים לבד. חרף זאת, היא קבעה שאין לייחס לצעיר רשלנות תורמת כלשהי.

"לתובע לא נמסרו כל הוראות בטיחות או נהלים כלשהם על-ידי מעסיקתו בעניין אופן פעולתו כאשר מגיע טכנאי לתקן את סיר הטיגון. הוא לא היה אחראי על התיקון, על הזמנת הטכנאי, ולפי עדותו גם לא היה אחראי מעולם על ריקון סיר הטיגון מהשמן, ולא ידע לומר כיצד היו מרוקנים את השמן מכיוון שזה לא היה תפקידו", נימקה השופטת.

החלטתה, בנסיבות העניין, הייתה להטיל את האחריות לתאונה על המסעדה ומעסיקתו של הטכנאי, שווה בשווה. ביחס לחלקה של הראשונה הוסבר, כאמור, שלא קיימה הדרכות בטיחות לעובדים, בפרט בנוגע לטיפול בשמן רותח. בכל הנוגע לשנייה, הבהירה השופטת שאחריותה נובעת מבחירת הטכנאי לשפוך את השמן בצורה מרושלת ולא בטיחותית, תוך סיכון התובע יחד עימו.

בסוגיית הנזק אימצה השופטת את עמדת המומחה שמינתה, לפיה בשל האירוע נגרמה לתובע פוסט-טראומה קבועה בשיעור 10%, שיש לה השלכה תפקודית מלאה; זאת בניגוד לנכות האסתטית בשל הצלקות, לגביה נקבע שאינה פוגעת בתפקודו של התובע.

הפיצוי הסופי בשל ראשי הנזק השונים - הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרה והוצאות, וכאב סבל - הועמד בפסק הדין, בניכוי תגמולי ביטוח לאומי להם נמצא התובע זכאי בשל התאונה, על 385 אלף שקל. הנתבעות חויבו לשאת בפיצוי לפי חלקן באחריות, שווה בשווה, ולהוסיף עליו שכ"ט עו"ד בסך כ-90 אלף שקל וכן הוצאות משפט.

• ב"כ התובע: ערן שמואל
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד שירן אוסטר דורי
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד יריב מדר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.