העירייה טענה שכלל לא מדובר במפגע שכן מדרכה היא לא "מישור גאומטרי". אלא שתמונות מהמקום שכנעו את השופטת כי הפרשי הגבהים יצרו מכשול של ממש בפני הולכי הרגל.
בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את עיריית טירת הכרמל לשלם כ-151 אלף שקל לגמלאית שנפלה ושברה את הכתף לאחר שנתקלה בשקע במדרכה ברחוב כרמל אליאס בעיר. השופטת נסרין עדוי-ח'דר דחתה את טענת העירייה כי "מדרכות אינן מישור גיאומטרי" ואי אפשר להטיל עליה אחריות על כל גומה ברחוב. נקבע כי תמונות ממקום האירוע מעידות כי היה זה מכשול מסוכן ובלתי סביר שניתן היה למנוע.
בתביעה שהגישה הנפגעת לפני כשלוש שנים וחצי היא טענה כי עיריית טירת הכרמל התרשלה בתחזוקת המדרכה כשהותירה בה מפגע חשוף. לדבריה, כתוצאה מהנפילה היא נחבלה בגב ובכתף, וכיום סובלת מנכות ומהגבלת תנועה שמחייבת אותה להיעזר בבני משפחה ובעוזרת בית.
העירייה כפרה באחריות לתאונה. היא טענה כי שקע במדרכה הוא לא מפגע שמצדיק להטיל עליה אחריות נזיקית. לטענתה "מדרכות אינן מישור גאומטרי" ובהכרח יימצאו בהן בליטות ושקעים. עוד היא טענה כי היא לא יכולה לממן את כל אמצעי הזהירות האפשריים שכן המשאבים שלה מוגבלים.
כטענה חלופית, ביקשה העירייה להטיל על התובעת אחריות מלאה לנזקיה, כיוון שהאירוע התרחש באור יום במדרכה רחבת ידיים, והיא לא הייתה נופלת לו הייתה נזהרת ומפעילה שיקול דעת מינימלי.
צמצום סיכונים
השופטת נסרין עדוי-ח'דר קיבלה את התביעה. "לאחר שבחנתי את עדויות התובעת ולאחר שעיינתי בתמונות... שוכנעתי כי מדובר במפגע רשלני המקים אחריות על העירייה", כתבה.
השופטת ציינה כי בניגוד לטענת העירייה, שמקורה בציטוט חלקי מפסק דין שבסופו של דבר הטיל אחריות על עירייה במקרה דומה, ניכר שהשקע היה מכשול של ממש ויצר סיכון בלתי סביר שניתן היה למנוע. השופטת הדגישה כי לא מדובר במפגע ארעי שנוצר בן רגע, ומשכך לא הייתה כל סיבה שלא להבחין בו ולטפל בו לו הייתה במקום תחזוקה ראויה.
בהתייחס לטענת התקציב ציינה השופטת כי העירייה לא הוכיחה שתיקון מפגע כזה מטיל עליה עלויות בלתי סבירות. מלבד זאת, היא לא הוכיחה כלל שהיא דואגת לתקינות המקום: היא לא הציגה אישורים על ביקורות יזומות, לא ציינה באיזו תדירות הן מתקיימות אם בכלל, ולא הראתה כיצד היא פועלת כדי לצמצם סיכונים באזור.
עם זאת, השופטת הסכימה עם העירייה במובן זה שהתובעת יכולה הייתה להבחין במפגע ולחמוק ממנו לו הייתה נוהגת בזהירות גדולה יותר. בהקשר זה ציינה השופטת כי השקע היה בולט והתובעת צעדה באור יום ובדרך שהיא מכירה. לפיכך היא החליטה להטיל על התובעת 25% אשם תורם לנזקיה.
באשר לפיצויים, נקבע כי בעקבות התאונה נותרה התובעת עם מגבלה אורתופדית, שפוגעת בכושר התפקוד היומיומי שלה ומגביל אותה בביצוע עבודות הבית. מאחר שהתובעת הוכיחה כי נזקקה ועודנה זקוקה לעזרה השופטת קבעה שהיא זכאית לפיצויים של 90 אלף שקל ברכיב זה, וכן ל-60 אלף שקל עבור כאב וסבל ו-5,000 שקל על הוצאות רפואיות ונסיעות.
לאחר הפחתת האשם התורם מהסכום הכולל, חויבה העירייה לשלם לתובעת פיצויים של 120 אלף שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 31,785 שקלים.
עו"ד דקל מנחמי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין