אם לשלושה ילדים גדולים ביקשה להחיות תיקי הוצאה לפועל שפתחה נגד האב ונסגרו מחוסר מעש. בית המשפט לא אישר לה מאחר שלא מצא הסבר הגיוני לעיכוב המשמעותי בגבייה
השופט מחמוד שדאפנה מבית המשפט למשפחה בנצרת דחה לאחרונה בקשה להחיות תיקי הוצאה לפועל לגביית מזונות שנפתחו בשנים 2003 ו-2009 ונסגרו לפני כ-7-8 שנים בשל חוסר מעש. בפסק הדין נקבע כי האם, שהילדה הכי קטנה שלה כבר בת 24, לא נתנה הסבר שיצדיק את השיהוי המשמעותי בנקיטת הליכי הגבייה.
החוק לתיקון דיני משפחה מזונות קובע כי מי שלא פעל לגביית מזונות במשך שנתיים מאז שנוצר החוב יצטרך אישור מבית המשפט לפתיחת הליכים בהוצאה לפועל.
במקרה הנוכחי, אם לשלושה ילדים פתחה שני תיקי הוצאה לפועל נגד אביהם בשנים 2003 ו-2009 בהתאם לפסק דין שחייב אותו במזונות של 1,200 שקלים לילד. הראשון היה לגביית מזונות עבר והשני להפרשי מזונות. אלא שבשנים 2012 ו-2013 התיקים נסגרו כיוון שהאם לא נקטה בשום פעולה. לפני כשנתיים היא פנתה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להחיות את התיקים אבל הופנתה לבית המשפט לצורך קבלת אישור.
בתביעה שהגישה בהתאם היא ניסתה להסביר מדוע חיכתה כל-כך הרבה שנים. בין היתר היא טענה שהייתה במצב בריאותי ונפשי קשה, וגם ילדיה חלו במחלות שונות.
בנוסף, היא טענה כי בעלה לשעבר הבטיח לשלם את החוב והיא האמינה לו והמתינה עד שהבינה כי הוליך אותה שולל. כשהודיעה לו שתנקוט בהליכים הוא איים עליה וקילל אותה והיא חששה ממנו.
עוד היא טענה כי לא רצתה לגרום לכך שיישב בכלא כיוון שהדבר היה עשוי לפגוע בסיכוייו של בנה הגדול להתקבל לסיירת מובחרת. לבסוף היא ציינה כי בגלל אביהם נאלצו ילדיה לחיות בעוני ומחסור.
האב טען מהצד השני כי אין עוד הצדקה להחיות תיקי הוצאה לפועל שנזנחו כשהיום הילדה הקטנה כבר בת 24. לדבריו, במשך השנים גבתה האם את המזונות דרך ביטוח לאומי משום שהיה במצב כלכלי גרוע והוא מעולם לא קיבל ממנה כל דרישה לתשלום. טענותיה האחרות שקריות והריב האחרון ביניהם היה לפני יותר מ-10 שנים.
טענות סתמיות
השופט מחמוד שדאפנה קבע כי מי שמבקש אישור לגביית מזונות אחרי שנתיים חייב להוכיח סיבה מוצדקת לעיכוב. במקרה הנוכחי, כל הטענות שהעלתה האם היו סתמיות, ולא גובו בראיות.
כך, לא הובאו מסמכים רפואיים לגבי המצב הרפואי שלה או של הילדים, היא לא הציגה כל מכתב, הודעה או פנייה לאב בדרישה שישלם את חובו, האלימות שאליה התייחסה אירעה עוד לפני הגירושים וכשבנה הגדול התגייס ההליכים עוד היו פתוחים וממילא יכלה לשפעל אותם מיד לאחר גיוסו.
השופט הוסיף כי התנהלותה לא ברורה על אחת כמה וכמה נוכח טענתה שילדיה חיו במחסור. "אם מצב הילדים היה רע והם סבלו, היה עליה אז לנקוט בהליכים מתאימים לגביית חוב המזונות לרבות ההפרשים ולא להמתין עד שנת 2019, כאשר יש לזכור כי כיום כל הילדים הינם בגירים", כתב.
לסיכום השופט קבע כי האם לא נתנה הסבר שיצדיק המתנה של 7 שנים ויותר מאז הפסקת הליכי ההוצאה לפועל. לפיכך אין הצדקה להחיות אותם והיא לא תוכל לגבות את חוב המזונות. האם לא חויבה בהוצאות לפנים משורת הדין.
- ב"כ התובעת: עו"ד דיני משפחה יעקב ברגד באמצעות הסיוע המשפטי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אורית גליקין באמצעות הסיוע המשפטי
עו"ד גלינה דוסקליוק
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין