הילדות, בנות 9.5 ו-8.5, הועברו ל"מרכז חירום" לפני כשנה, לאחר שהוריהן לא יכלו לטפל בהן. כמו חמשת אחיהן ואחיותיהן גם הן סובלות מבעיות רגשיות משמעותיות בשל הורים בעייתיים מאד, בלשון המעטה.
סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, קיבל את בקשת היועמ"ש לממשלה ואישר להעביר שתי ילדות בנות 9.5 ו-8.5 למשפחת אומנה. השופט הבהיר כי אמנם מדובר במהלך חריג, אולם המקרה הקשה של שתי הבנות הצדיק זאת.
מדובר על משפחה המטופלת מזה מספר שנים על ידי שירותי הרווחה. האב ריצה בעבר מאסר בגין עבירות שונות, בהן מעשה מגונה בקטין, גניבה ופריצה לרכב.
שני ההורים ("המשיבים" בהליך) הם כיום גרושים. לשניים שבעה ילדים משותפים – הקטנות שבהן הן הילדות שבהן עסק ההליך הנוכחי – ואילו לאב תינוקת בת מספר חודשים השוהה עם זוגתו החדשה.
למרבה הצער, כל ילדיהם סובלים מבעיות רגשיות משמעותיות, והוריהם לא שיתפו פעולה עם מספר תכניות טיפוליות שהוצעו להם.
היריעה קצרה מלפרט את כל בעיותיהן של הנפשות הפועלות. בין היתר, לטענת גורמי הרווחה עלה חשד לפגיעה מינית מצד האב בשתיים מבנותיו הבוגרות, כיום גם בגירות. האם אף התלוננה על אלימות מצדו, פיזית ומילולית. היא מצדה התקשתה בהפעלת סמכות הורית ובהצבת גבולות לילדיה.
ב-2011 התקבל דיווח שבנם, אז בן 13, אנס ככל הנראה את אחותו בת ב-8. ההליך הסתיים בהוצאתו ממשמורת הוריו למסגרת אחרת. אותה בת אף היא פיתחה בעיות התנהגותיות וגנבה ממורות ומחברות ללימודים.
בת נוספת הוכרזה כקטינה נזקקת. בגיל 15 ילדה בן, שמאוחר יותר הועבר אל משפחת אומנה. בת ובן נוספים, היום בני 15 ו-13.5, אינם משתלבים בלימודים וסובלים מבעיות אישיותיות שונות.
לפני למעלה משנה, שתי הבנות הקטנות, הוצאו אל "מרכז חירום", מעין פנימייה שבה הן שוהות מאז. המהלך נעשה ביוזמת ההורים, שאמרו שאינם יכולים לטפל בהן.
לפני כן, מצבן היה בכי רע, ואף החריף כאשר השניים החלו בהליכי גירושין. הבנות התקשו בלימודיהן, ולנוכח התנהגות הוריהם, בית הספר אף לא הסכים שימשיכו ללמוד בו. לעתים הן אף לא זכו לתזונה ראויה, הסתובבו בחוסר מעש, ואף נחשפו למערכות יחסים בעייתיות של אחיותיהן הגדולות עם אחרים.
מתסקיר שירותי הרווחה עלה כי שתיהן מביעות כמיהה למשפחה, ומתגעגעות לאמן, שמבקרת אותן במוסד אחת לכמה זמן.
"התנהלות כאוטית"
"בפני בית המשפט הובאו ראיות לרוב המלמדות על כישוריהם הלקויים של המשיבים, המובילים לכך שקודם להוצאת הקטינות ממשמורת המשיבים שררה בביתם 'התנהלות כאוטית', הרוויה באלימות של האב כלפי האם והילדים", כתב השופט פלקס.
השופט אף הבהיר כי גם "מבחן התוצאה" מלמד על ההורות הבעייתית של המשיבים, לנוכח מצבם העגום של ילדיהם הגדולים.
בסופו של דבר השופט הבהיר כי שלל הראיות תומכות במסקנה שהמשיבים אינם מסוגלים, לפחות בעת הזו, לטפל בקטינות, שהרי האב נהג באלימות, ואילו האם מצדה "הפגינה ומפגינה חוסר תובנה מוחלט, או למצער היעדר כוחות, לשמור על ביטחון ילדיה", כדברי השופט.
דוגמא לכך היתה העובדה שעל אף שהאם רואה את האב כפדופיל, היא לא מוצאת קושי בכך שהוא יקבל את הבנות למשמורת ויטפל בהן.
השופט המשיך ופירט כי מדיווחי אפוטרופא לדין שמונתה להן, עולה כי המשך שהות הבנות במרכז החירום מסבה להן נזק. בנסיבות אלו השופט סבר שאין מנוס מלהורות על העברתן למסגרת משפחתית תומכת, בתקווה שהמהלך יקנה להן יציבות ותמיכה.
לקריאת ההחלטה בתיק אמ"ץ 10/19
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד מאיר שחל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.