האב המנוח היה תושב גרמניה והחוב הצטבר במהלך שנתיים. עתירה שהגיש היורש נגד עיריית תל אביב התקבלה. החוב בוטל בשל התיישנות ושיהוי
השופט אליהו בכר קיבל לאחרונה עתירה נגד עיריית תל אביב שהגיש אדם שירש מאביו דירה בעיר. האב המנוח היה תושב ברלין ובשנים 2006-2008 צבר חוב ארנונה. השופט קבע שבמשך 8 שנים העירייה לא ביצעה פעולות ממשיות לגביית החוב והוא התיישן.
תושב ברלין רכש ב-1974 את הנכס מושא העתירה.
בשנים 2001-2005 נמצא הנכס לא ראוי לשימוש וניתן לו פטור מארנונה לתקופה זו. ב-2006 פנה בא כוחו של בעל הנכס לעירייה וטען כי פולשים השתלטו עליו. הוא ביקש להעניק למרשו פטור נוסף מתשלום ארנונה. הבקשה סורבה מאחר שלא ניתן היה להיכנס לנכס ולדעת מה מצבו.
ב-2008 שוב פנה עורך הדין לעירייה ומסר את שמו של המחזיק בנכס שפלש לטענתו בכוח הזרוע למקום. ביקורת במקום מצאה שאכן הפולש גר בדירה והנכס הועבר על שמו.
בין השנים 2006 (אז הסתיים הפטור לנכס שאינו ראוי לשימוש) ועד לאפריל 2008 (שאז הועבר שם המחזיק לפולש), הוטלו על המנוח חיובים בארנונה עבור הנכס. חיובים אלו לא שולמו מעולם, ונכון לפברואר 2021 הצטברו לסך של 97,799 שקל.
באוקטובר 2015 נפטר המנוח בגרמניה. יורשיו הם שני בניו, אחד מהם הוא העותר.
ב-2017 פתחה העירייה תיק הוצאה לפועל למימוש שיעבוד על זכויות המנוח בדירה בגין חוב הארנונה. במאי 2020 גילה לראשונה הבן כי קיים חוב, כשחודש תיק ההוצאה לפועל והתקבלה במשרד בא כוח היורשים דרישה מההוצאה לפועל להשיב לבקשת המימוש שהגישה העירייה.
בעתירה ביקש היורש להורות על ביטול החוב וסגירת תיק ההוצאה לפועל.
לטענתו, למנוח וליורשים לא הייתה כל ידיעה אודות חוב הארנונה מושא העתירה, עד למאי 2020.
לדבריו, לא יעלה על הדעת שהעירייה תשב בחיבוק ידיים במשך כ-14 שנה ולא תנקוט כל פעולה רציפה ומשמעותית לגביית החוב ומכאן שיש לבטלו מטעמי התיישנות, שיהוי, חוסר תום לב וחוסר הגינות.
העירייה טענה כי העותר הגיש את העתירה בחוסר תום לב והוא מבקש להגן על ירושתו תוך התנערות מחובות העיזבון החלוטים.
ישנה על זכויותיה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אליהו בכר, מצא כי כל שהעירייה עשתה בין השנים 2008-2016 הוא משלוח עיקולים ממוחשבים שלא תפסו דבר, וכן ניהלה שתי שיחות טלפון עם בא כוח המנוח. רק בשנת 2016 נשלחה הודעה על קיום חוב לכתובת הנכס ובאותה שנה הוטל על הנכס שיעבוד בחברת עמידר ובנובמבר 2017 נפתח תיק ההוצאה לפועל. בנסיבות אלה קבע השופט שדין החוב להתבטל מחמת שיהוי והתיישנות.
השופט הבהיר שהעירייה ישנה על זכויותיה ולא פעלה באופן עקבי במסלול הגבייה המנהלי. כמו כן, אף שהעירייה ידעה כבר מדצמבר 2017 שהמנוח נפטר והעותר בא בנעליו כיורש, רק במאי 2020 נודע לעותר על החוב.
הוא הדגיש שככל שהעירייה מבקשת לגבות חוב ישן שנוצר לפני יותר משבע שנים, על הליכי הגבייה המנהליים חלים דיני ההתיישנות. אולם תקופת ההתיישנות "מתאפסת" מקום בו נערכו פעולות גבייה מנהליות שהובאו לידיעת החייב. במקרה זה חוץ ממשלוח מכתב התראה באפריל וביוני 2008 עד לשנת 2016 לא בוצעה כל פעולת גבייה ממשית שיש בה כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות.
העירייה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ העותר: עו"ד יובל עציוני
- ב"כ המשיבה: עו"ד ציפי ליפשיץ
עו"ד מיה זיסמן שנצר
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין