איך מאתרים ירושה? בני זוג מאותו מין יכולים להוריש אחד לשני? איך להגן על היורשים מחובות? עו"ד ינון פריד שמתמחה בצוואות וירושות מסביר.
בחודשים האחרונים פורסם כי מעצב האופנה קרל לגרפלד שעמד בראש בית האופנה שאנל הוריש סכום דמיוני של כ-200 מיליון דולר לחתולתו האהובה.
זה אולי נשמע לחלקנו מוזר, אבל רצונו של אדם כבודו, וגם בישראל העיקרון המנחה הוא קיום רצון המת.
ישנם סוגים שונים של צוואות שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, וחוק הירושה גם קובע מי יהיו היורשים הטבעיים של נפטר, כברירת מחדל למקרה שבו הוא לא ציווה אחרת.
למרות כל האפשרויות, הדרך הבטוחה לוודא שהרכוש שלכם יחולק למי שרציתם וכמו שתכננתם – היא באמצעות צוואה מדויקת ומותאמת אישית שעורכים אצל עורך דין.
מה צריך לדעת לפני שחותמים על צוואה, ואיך ממשים אותה?
עורך דין ינון פריד, בעל משרד עורכי דין בתחום האזרחי-מסחרי וניסיון רב בירושות וצוואות, השיב לשאלות הגולשים.
אורלי שאלה: אמי ז"ל הורישה 2 דירות וכסף. יש מיסים שחלים על הירושה או על רישום הבעלות בנכסים?
בישראל לא קיים מס עיזבון מאז שנת 1981 שבו הוא בוטל, ולכן על היורשים ככלל לא מוטל מס. בוודאי שאין מס על כספים שמקבלים היורשים במסגרת הירושה, ואין גם מס על רישום העברת הבעלות בנכסים על שם היורשים, מכוח הירושה.
לגבי הדירות, אורלי, הדירות הן נכסי נדל"ן, וחשוב לזכור שמיסוי נדל"ן חל על פי הדינים המיוחדים של מיסוי מקרקעין, שבהן בדרך כלל יש מס רכישה בעת הקנייה ומס שבח בעת המכירה. בענייננו, בזמן קבלת הנכסים מהמנוח על שם היורשים אכן לא מוטל מס רכישה – כפי שיש ברכישת נכסים בדרך רגילה, אך לעניין מס שבח, ייתכנו מצבים של חיוב במס שבח מקרקעין שיחול על יורשים בעת המכירה, המימוש, של אותו נכס, מס שיכול להתייחס גם לתקופת העבר שבה הנכס היה בבעלות המוריש, ובפועל ייצא שמי שישלם אותו בסוף הוא היורש. בכל מקרה כזה רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה במיסוי מקרקעין.
רחל שאלה: אני ובעלי שקועים בחובות. איך להגן על הילדים שלא יפגעו כיורשים? כדאי לכתוב צוואה במצב כזה?
ובכן, רחל, מהשאלה נראה שלמרות החובות כנראה שיש לכם נכסים שעליהם אתם רוצים להגן, ולגרום לכך שהילדים לא ייפגעו. במקרים כאלו, חשוב לדעת, שבגדול, כשהיורשים מקבלים לרשותם את העיזבון, הם יורשים בתוכו גם את הזכויות וגם את החובות של המוריש, אך זאת – עד לגובה שווי העיזבון, ואינם צריכים לשאת מכיסם שלהם – בחובות העיזבון. בכל אופן, אם חובות המוריש אינם עולים על שווי העיזבון, הרי שיהיה על היורשים לשאת בהם, מתוך נכסי העיזבון, וכל יורש יישא בהם בהתאם לשווי חלקו ולאופי חלקו בעיזבון.
יחד עם זאת, חשוב גם לדעת שישנה פרוצדורה המאפשרת לפרסם מודעה המזמינה את נושי העיזבון להגיש את תביעותיהם תוך 3 חודשים, על מנת למנוע הפתעות, וחובות שלא היו ידועים ליורשים בטרם חילקו את העיזבון.
לגבי השאלה של כתיבת צוואה במצב של חובות, הרי, כפי שאמרנו - למעשה אין הדבר משנה. מי שיקבל לרשותו את נכסי העיזבון - יורש על פי דין או יורש על פי צוואה - יקבל עמו גם את חובות העיזבון, ואותו יורש יצטרך לשאת בחובות – עד גובה שווי החלק שקיבל בלבד. אין העברה אוטומטית של חובות של אדם לילדיו כך שאין לילדים מה לדאוג.
חן שאל: איך אפשר לברר אם אדם שנפטר השאיר צוואה?
למעשה, אין דרך וודאית ומוחלטת לברר זאת, אך יש מספר פעולות שניתן וכדאי לעשות. ראשית, חן, במשרדי רשם הירושות קיים הליך של הפקדת צוואה מחיים על ידי המוריש, וניתן לברר ברשם הירושות, על פי תעודת הזהות של המנוח, האם הוא הפקיד בחייו צוואה שם. אמנם, מרבית האנשים, אינם מפקידים צוואה ברשם הירושות בעודם בחיים, ולכן למעשה לא נדע האם המנוח ערך צוואה, עד שיקום אדם המחזיק באותה צוואה ויגיש אותה, לצורך קבלת צו קיום.
כאשר לא ידוע על צוואה, הדרך הנכונה היא, שהטוען לירושת המנוח על פי דין, נניח בן זוגו או ילדו, יגיש בקשה למתן צו ירושה. בקשה כזו מתפרסמת בעיתונות וברשומות בטרם ניתן הצו, בדיוק למטרה הזו, כדי שאם מישהו מחזיק בצוואה של אותו מנוח, הציפייה היא שיקום ויודיע על כך, ובצורה כזו לא יינתן מיד צו ירושה, אלא קודם כל תיבדק תקפותה וכשרותה של אותה צוואה הנטענת.
דודו שאל: יש צורך בצוואה אם אני מתכוון בכל מקרה להוריש הכל לאשתי וילדיי?
השאלה היא כמובן, מה אתה - דודו - רוצה לכתוב בצוואה. אם הכוונה היא לצוות מחצית לבת הזוג ומחצית לכל הילדים, כל אחד בצורה שווה, הרי שבאמת אין צורך בצוואה שכזו, שמביאה למצב זהה לירושה על פי דין.
הצורך בצוואה, קיים, בדרך כלל, כשרוצים לשנות ממצב של ירושה ע"פ הדין, נניח, לצוות הכל לבת הזוג, לצוות לחלק מהילדים חלקים שונים זה מזה, או למשל, לייחס נכס ספציפי ליורש מסויים ונכס אחר ליורש אחר. כמובן יש צורך בצוואה פעמים רבות כאשר מדובר במשפחות מורכבות, במצב של נישואין שניים, או ילדים שנולדו מכמה בני זוג, ובכל מקרה כזה מומלץ להתייעץ ולתכנן היטב את הכל במחשבה מאד מפורטת מראש, ורצוי גם לאחר ייעוץ משפטי מקצועי.
שי-לי שאלה: אני לא בקשר עם אבא שלי המון שנים, ושמעתי מאחים שלי שהוא כתב את כולנו בצוואה שלו כיורשים. אני לא מעוניינת בכסף שלו ומעדיפה שאחים שלי ייהנו ממנו. צריך לעשות משהו?
אין צורך לעשות משהו בחיי המוריש, כדי להסתלק מירושה, וגם אם תנסי, זה לא ממש יעבוד. הפעולה הנכונה והחוקית שאותה ניתן לנקוט, היא רק לאחר מות המוריש, וכאשר מוגשת בקשה למתן צו ירושה או צו לקיום צוואה, ועוד לפני שניתן הצו להגיש הודעת הסתלקות. במקרה שכזה, רואים את אותו יורש שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה, והעיזבון יחולק כאילו יורש מסתלק זה אינו קיים. באותה מידה ניתן לבצע הסתלקות מוגדרת לטובת בן הזוג של המוריש, ילדו או אחיו, ואז אותם אנשים נכנסים בנעליו של היורש המסתלק, ומקבלים את חלקו בירושה, אך לא ניתן לבצע הסתלקות כזו לטובת אדם זר.
דורון שאל: בת זוגי ואני קבענו בהסכם ממון הוראות לגבי חלוקת הרכוש במקרה שאחד מאיתנו נפטר. יש לזה תוקף של צוואה?
התשובה היא שהסכם ממון איננו תחליף לצוואה. הסכם ממון יכול להגדיר זכויות ממוניות שיש לאדם כלפי בן זוגו מכח אותו הסכם, אך ההסכם איננו תחליף לצוואה, ואינו יכול להעביר זכויות לאחר המוות, לאדם המוזכר בו. העברת זכויות ממוניות לאחר פטירה מתבצעת על פי דיני הירושה, בהתאם לחוק הירושה, ובהתאם לצוואה תקפה ככל שערך המנוח כדין. אלא שהגדרת היקף העיזבון אכן יכולה להיות מושפעת, בין היתר, מהוראות הסכם ממון שערך המנוח או המנוחה.
זאב שאל: הפקדתי צוואה אצל רשם הירושה. אפשר לשנות אותה?
בוודאי. אחד מעקרונות היסוד של דיני הצוואות הוא שצוואה ניתן לשנות בכל עת, על ידי המצווה בלבד כמובן, ומרצונו החופשי. יתרה מכך, הוראה בצוואה המשריינת את הצוואה וקובעת כי המצווה לא יוכל לשנות אותה או אפילו מוגבל בזכות לשנות אותה –בטלה ע"פ סעיף 27 לחוק הירושה, ואין לה תוקף. לכן, גם הפקדת צוואה אצל רשם הירושות אינה מונעת ואינה שוללת את האפשרות לשנותה, וגם אם הצוואה המאוחרת יותר לא תופקד אצל רשם הירושות היא יכולה להיות תקפה לא פחות מהצוואה הראשונה שהופקדה.
ניצן שאל: סבתא שלי כתבה צוואה שבה חילקה את הרכוש בין כל הנכדים. אחרי שנפטרה התברר ש-4 שנים אחר כך היא חתמה על צוואה הפוכה, שבה היורש היחידי הוא הבן הזוג שלה בשנים האחרונות. אפשר לערער על זה?
לפני שהולכים לערעור, צריך להבין את העיקרון. אכן, צוואה מאוחרת יותר, באופן כללי גוברת על המוקדמת יותר, שכן רואים את הצוואה המאוחרת ככזו שמבטלת את הצוואה המוקדמת לה, אלא אם כן ניתן לראות את הצוואה המאוחרת כמשלימה ומוסיפה בלבד. אם יש סתירה, הרי שהצוואה המאוחרת גוברת, כי היא מבטאת את רצונו המעודכן והנכון של המצווה בעת פטירתו, ובדיני הצוואות אנו מחזיקים בעיקרון, שנקבע כבר בתלמוד: "מצווה לקיים דברי המת".
יחד עם זאת, שאלת אם ניתן לערער על הצוואה המאוחרת, והתשובה היא: תלוי בנסיבות. אם למשל ניתן להוכיח שהצוואה המאוחרת פגומה, ניתן לערער על תקפותה. פגמים כאלה הם למשל צוואה שנעשתה מחמת איום, אונס, תחבולה, תרמית, או אפילו השפעה בלתי הוגנת מצד מישהו.
כמובן, לא כל השפעה מצד מישהו נחשבת כהשפעה בלתי הוגנת, והדברים נדונו בפסיקת בתי המשפט, שקבעה לכך קריטריונים, אך כל מקרה לגופו, ויש לבחון היטב את העובדות הרלוונטיות. כלומר, הפתח לערעור ולהתנגדות לצוואה המאוחרת – קיים, ואם אכן ימצא בית המשפט שהצוואה המאוחרת יותר בטלה, הוא יכול להורות על צו קיום לצוואה המוקדמת יותר שקבעה את הנכדים כיורשי הסבתא.
תמר שאלה: איך יודעים אם היו למנוח כספים שמפוזרים בכל מיני חשבונות, חסכונות וביטוחים?
השאלה היא מאד פרקטית. אכן, לא תמיד היורשים יודעים היכן המנוח שמר כספים, אילו חשבונות היו לו, איזה ביטוחים, איזה חסכונות, ובאילו חברות פיננסיות או חברות ביטוח הוא החזיק זכויות כאלו ואחרות. לעיתים, אותן חברות שולחות מכתבים ליורשים, אך לא ממש ניתן להסתמך על כך.
הדרך הנכונה, שכיום אפשרית על פי יוזמות של משרד האוצר בשנים האחרונות, היא שהיורשים יבצעו שאילתה באתרים של משרד האוצר שנקראים "הר הכסף" ו"הר הביטוח", המרכזים את מרבית הנתונים לגבי כל אזרח ישראלי לפי מספר הזהות שלו. היורש צריך להזדהות כיורש, ולענות על מספר שאלות אימות הקשורות למנוח, ובצורה כזו יוכל לדעת באילו בנקים וגופים פיננסיים החזיק המנוח כספים וזכויות.יחד עם זאת, לדעתי, המידע המאוחסן שם עדיין לא מושלם ולא מלא, ורצוי לבדוק היטב (ככל שהדבר חוקי), גם במסמכים המוחזקים בביתו של הנפטר, ולברר בכל מוסד בנקאי או פיננסי שכזה, האם אכן עדיין מצויים שם כספים וזכויות.
חשוב גם לדעת שהמערכת של משרד האוצר לא נותנת כל פרט הקשור בגובה הסכומים או אופי הזכויות המצויים בכל מוסד פיננסי שכזה, אלא רק האם יש שם ככלל חשבון, השייך לנפטר.
אלעד שאל: בני זוג מאותו מין לא מוכרים בישראל כנשואים. לפי החוק הם יכולים לרשת אחד את השני במקרה של מוות?
המצב החוקי בישראל כיום הוא, שגם ידוע בציבור יורש את המנוח, זאת בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, ובתנאים שנקבעו באותו סעיף.
יחד עם זאת, לא היה ברור האם סעיף זה חל גם על ידועים בציבור מאותו המין, גבר עם גבר ואישה עם אישה, החיים יחד, שכן לשון החוק היא "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". הפסיקה היא שהרחיבה את ההגדרה. בתי המשפט המחוזיים קבעו במספר פסקי דין, כי המינוח "איש ואשה" הקבוע בחוק אינו בדווקא, וגם בני זוג מאותו המין יכולים להיחשב זכאים לירושה על פי סעיף זה, וזאת עקב פרשנות פסיקתית לרעיון שעמד בבסיס החקיקה של אותו סעיף. יחד עם זאת, חשוב לזכור, שהלכה זו טרם נקבעה בפסק דין של בית המשפט העליון, ולכן היא איננה מחייבת בצורה מוחלטת.
על כן, ההמלצה לבני זוג מאותו המין שרוצים להביא לתוצאה של ירושה לבן זוגם, לערוך צוואה חוקית, מסודרת וברורה, ולצוות בצורה מפורטת לבן הזוג את החלק שאותו מעוניינים להוריש לו, וזאת על מנת למנוע ספיקות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין