לפסק הדין בעניין א.ל. נגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים
הרפורמה שבוצעה בקרנות הפנסיה הגירעוניות בשנת 2003 היא אחת הגיבורות הראשיות בתביעות העמיתים: התקנון האחיד שנכפה על הקרנות מצמצם את זכויות העמית ומוביל רבים לבתי המשפט. גם האלמנה שנשללה ממנה גמלת בעלה תבעה - וזכתה.
פנסיונר בזק משנת 1995, היה מבוטח בקרן הפנסיה מקפת, ששילמה לו קצבת זקנה מרגע יציאתו לגמלאות. בשנת 1999, לאחר שנפרד מאשתו מזה 40 שנה, אישר בית המשפט לענייני משפחה את הסכם הגירושין עליו חתמו השניים, על פיו האישה תקבל את הזכויות בדירה המשותפת והוא - הבעל - ישלם לה מזונות.
בשנת 2000 ניתנה החלטה נוספת, לפיה האישה זכאית גם למחצית מקצבת הזקנה של הבעל, ובהמשך חויבה קרן מקפת להעביר לה מחצית מהקצבה.
בשנת 2001 חתם הבעל על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בדירה על שם האישה תמורת הפסקת זכאותה למזונות. תשלום מחצית הפנסיה נותר בעינו. הבעל, אגב, מעולם לא נתן לאשתו גט, וכשנפטר בשנת 2012 השניים עוד היו נשואים.
מיהי אלמנת פנסיונר?
עם פטירת בעלה, פנתה האלמנה לקרן מקפת בדרישה לקבל קצבת אלמנת פנסיונר, אך נדחתה כיוון שעל פי התקנון החדש של הקרן, שנכנס לתוקף ב-2003, היא כבר לא נחשבת לאלמנת פנסיונר, שכן לא הייתה בת זוגו לפני חודש הזכאות הראשון לקצבה ולא גרה עמו בשנה שלפני פטירתו.
הקרן הוסיפה בתשובתה, כי אמנם תקופת חיוב הבעל המנוח במזונות נחשבת כתחליף למגורים משותפים, אולם משחיוב המזונות בוטל בהסכמת הצדדים בשנת 2001, הרי שגם תנאי זה לא מתקיים.
האלמנה, שהגישה תביעה כנגד הקרן לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, טענה כי מזונותיה בוטלו אך זכאותה למחצית מקצבת הזקנה, שהמשיכה להשתלם לה עד מותו של הבעל, לא נחשבה כלל למזונות, אלא הייתה חלק מאיזון המשאבים המשותפים שלה ושל בעלה המנוח.
זכויות ישנות על אף הרפורמה החדשה
נזכיר, שבשנת 2003 בוצעה רפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, כך שבתמורה להזרמת כספים מהממשלה עברו הקרנות לתקנון אחיד שצמצם את זכויות העמיתים, על מנת למנוע מהן להגיע לחדלות פירעון. השופט דניאל גולדברג ציין, שמסיבה זו נמנעות הערכאות השיפוטיות מלהתערב בהוראות הפוגעות בזכויות העמיתים, למעט במקרים נדירים ביותר.
אלא שמקרה זה, ציין השופט, דומה לתיק שנדון בבית המשפט העליון בשנת 2007, שם נקבע שאלמנת אגד, שזכויות הפנסיה של בעלה נשללו ממנה לאחר המעבר לתקנון האחיד, תקבל את כל זכויותיה לפי התקנון הישן. משמע, התניית זכותה של האלמנה לגמלה במגורים עם הפנסיונר שנה לפני פטירתו מהווה פגיעה רטרואקטיבית ולא מידתית בזכויותיה, ועל כן היא בטלה.
גם כאן, קבע השופט, אין להכיר בתוקף של שינוי בזכויות מכח התקנון האחיד החדש: בכך שהאלמנה חיה לאורך שנים רבות עם בן זוגה - העמית בקרן - היא רכשה את הזכות לקצבת שארים לאחר מותו, בפרט כשמעולם לא התגרשה ממנו.
זכויות הפנסיה הן ביטחון כלכלי עתידי
משום כך התביעה התקבלה ונקבע, כי קרן מקפת תשלם לתובעת קצבת אלמנת פנסיונר. לא נפסקו הוצאות.
לדברי עו"ד פנינה פרס, העוסקת בדיני משפחה, זכויות הפנסיה הן בטחון כלכלי עתידי לבני הזוג בזקנתם ואין בטיעוני הקרן, המסתתרים מאחורי "התקנון החדש", כדי למנוע זאת באופן חוקי.
"מומלץ לאלמנות, שניזוקו מהתקנון החדש של קרנות הפנסיה ונמנעת מהן הגמלה המגיעה להן, להיוועץ בדחיפות עם עורך דין", אומרת עו"ד פרס, "שכן אין ספק שפסק הדין נותן מענה המגביל את הקרנות מלהפסיק את התשלום המגיע לאלמנות. הדבר אינו מוסרי ואינו צודק".
ב"כ התובעת: עו"ד משה בראון
ב"כ הנתבעת: עו"ד תומר אלטוס
לפסק הדין בעניין א.ל. נגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.