ידוע בציבור יפונה מהבית – אך יפוצה על השקעותיו במשק החקלאי

בית המשפט קבע כי בית המגורים במושב ניתן לאישה במתנה מאביה ולא הוכח שהאיש השקיע בו כספים, למעט הקמת חממה ושיפוץ הגג

השופטת יפעת שקדי שץ מבית המשפט למשפחה בחדרה דחתה לאחרונה תביעה של איש להכרה בו כבעלים של מחצית מבית במושב בו התגורר עם ידועתו בציבור, והורתה על פינויו מהנכס. עם זאת נקבע שהאישה תפצה אותו ב-320,000 שקל בגין הוצאותיו על השבחת הנחלה.

מדובר בזוגיות פרק ב' לאחר שלצדדים היו קשרי נישואין קודמים. הבית בו התגוררו נבנה על ידי האישה ובעלה הקודם בסוף שנות השבעים, בנחלה של אביה.

המועד בו הצדדים הכירו ועברו לגור יחד שנוי במחלוקת: לגרסתו היה זה ב-1993 ולדבריה ב-2001. בהמשך, בשנת 2005 הזכויות בנחלה הועברו לאישה מאביה במתנה.

ביוני 2019 עלו יחסיהם על שרטון. האישה הודיעה לאיש כי מערכת היחסים ביניהם הסתיימה ושעליו לפנות את הבית, ומשלא עזב, הגישה נגדו תביעה לסילוק יד.

בתגובה לכך הגיש האיש תביעה להכיר בהם כידועים בציבור וכפועל יוצא מכך להצהיר כי הוא בעלים של מחצית מנכסי האישה.

האיש טען כי במהלך הזוגיות ארוכת השנים הושקע כסף רב בשיפוץ, בנייה והשבחת המשק והבית שעליו. בין השאר, לדבריו הוא שחרר כמאה אלף שקל מהפנסיה שלו כדי לשפץ את גג הבית, והשקיע עם האישה יותר ממיליון שקל בהקמת עסק חקלאי משותף בנחלה.

מנגד טענה האישה, בין היתר, כי לא הייתה לה כוונה לשתף את האיש בנכסיה. היא טענה שאביה נתן לה את הבית במתנה מתוך כוונה שיישאר בידיה, והתובע היה מודע לכך.

שיתוף, אבל לא במשק

השופטת שקדי שץ קיבלה את טענת האיש שהצדדים "ידועים בציבור" שכן למרות המחלוקת ביחס למועד תחילת הקשר, שניהם מודים שניהלו זוגיות ארוכת שנים.

כמו כן, התברר כי ב-2016 השניים הגישו לביטוח לאומי בקשה לקביעת מעמדם כידועים בציבור, בה כתבו כי הם בני זוג משנת 1993, ובתצהיר שעליו חתמו ב-2008 הצהירו כי הם חיים יחד "למעלה מעשר שנים".

השופטת הסבירה שיש חשיבות להצהרת הצדדים על מעמדם בפני הרשויות בזמן אמת, ולפיכך קבעה שהם היו "ידועים בציבור".

חרף קביעה זו, השופטת הגיעה למסקנה שאין לאיש זכויות בבית שכן הוא ניתן לאישה במתנה מאביה ולפיכך נחשב ל"נכס חיצוני" (נכס שניתן במתנה או בירושה). היא הסבירה שאפילו בין בני זוג נשואים קיים קושי להוכיח שיתוף בנכס חיצוני–  קל וחומר בקרב ידועים בציבור שבחרו לא להתחתן.

לעומת זאת, השופטת קבעה שמתקיים שיתוף לגבי נכסים אחרים של בני הזוג כמו חשבונות הבנק המשותפים, כספי הפנסיה של האישה (שהופקדו לחשבונות אלו), ורכב שרכשו. בנוגע לחשבונות ציינה השופטת שהופקדו אליהם גם כספי הפנסיה של האיש וקצבאות הזקנה שלהם, באופן היוצר שיתוף.

בנוסף קבעה השופטת שהאישה תשלם לאיש מחצית מהסכום שהושקע בהקמת חממה לעסק, בסך 290,000 שקל, וכן מחצית מהסכום שהושקע בשיפוץ הגג, בסך 30,000 שקל.

לנוכח קביעתה שלאיש אין זכויות בבית, השופטת קיבלה את תביעת האישה לפינויו. הפינוי יבוצע חצי שנה לאחר מתן פסק הדין.

השופטת קבעה שכל צד יישא בהוצאותיו.

• ב"כ האישה: עו"ד ר. רייכמן
• ב"כ האיש: עו"ד י. מרק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין