אף שבימ"ש באוקראינה שלל את אבהותו: ישראלי ישלם מזונות לבנו

האב טען כי פסק הדין האוקראיני שחייב אותו במזונות נוגד את תקנת הציבור לנוכח שלילת האבהות ולכן אינו ניתן לאכיפה בישראל. בית המשפט דחה את הטענה תוך שקבע שמדובר בשלילת זכויות אפוטרופסות בלבד

בית המשפט למשפחה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת פסק מזונות שניתן באוקראינה. את התביעה הגישה אם לקטין, אזרחית אוקראינה, נגד האב הישראלי. האב טען כי אין לתת יד לאכיפת פסק המזונות מאחר שבית המשפט באוקראינה שלל את אבהותו והדבר נוגד את תקנת הציבור. השופט אסף זגורי קבע ששלילת האבהות מתייחסת רק לזכויות אפוטרופוסות, על מנת לאפשר לאם, שחיה עם הקטין באוקראינה, לקבל החלטות ולהתנהל מול רשויות.

מדובר בבני זוג (האב ישראלי והאם אזרחית אוקראינה) שנישאו באוקראינה באוגוסט 2013. האם הגיעה ארצה בנובמבר 2013 ושהתה בישראל תקופה קצרה בת מספר חודשים במהלכם הרתה כתוצאה מקשר אינטימי עם הבעל. היא שבה לגור באוקראינה עוד בתחילת הריונה מאחר שיחסי הצדדים עלו על שרטון. הנישואים הותרו במאי  2014 בבית משפט.

ביולי 2014 ילדה האם את בנם המשותף של הצדדים באוקראינה. לדבריה, ניסתה ליצור קשר עם האב בכל דרך אך הדבר לא עלה בידה, ולכן היא הגישה תביעה למזונות באוקראינה.

האב לא התגונן וניתן נגדו פסק דין שמחייב אותו לשלם עבור בנו מזונות בסך 1,250 שקל בחודש עד גיל 18.

האם עתרה לאכוף את הפסק בישראל.

האב התנגד וטען כי פסק דין אחר שניתן בעניינם של הצדדים באוקראינה, אף הוא בהיעדרו, שלל ממנו את זכויותיו ההוריות. לדבריו, בנסיבות אלה אין לאכוף את פסק המזונות בהיותו נוגד את תקנת הציבור, שכן לא ייתכן שתישלל ההורות שלו מצד אחד, והוא יחויב במזונות מצד שני.

לנוכח הטענה הורה השופט הבכיר אסף זגורי לאם להגיש חוות דעת בשאלה. המומחית קבעה שפסק הדין מתייחס לשלילת זכויותיו של האב בתחום האפוטרופסות, אך אינו שולל את אבהותו במובן הבסיסי, ולכן גביית המזונות אינה נוגדת  את תקנת הציבור.

לא נוטל חלק בגידולו

השופט אסף זגורי הבהיר כי החוק קובע שפסק דין זר ייאכף, בין היתר, אם תוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.

עוד כתב השופט כי פסק החוץ חייב את הנתבע במזונות תוך שקבע כי האב אינו נוטל כל חלק בגידול הקטין, בחינוכו ומאז הלידה אינו מביע כל דאגה הורית כלפיו. על רקע זה עתרה האם לשלול את אבהותו, והבקשה התקבלה.

השופט הוסיף כי אין ספק שיש קושי לשוני בתיבה "שלילת אבהות" אך יש טעמים כבדי משקל המצדיקים לפרש את המונח כ"שלילת אפוטרופוסות" ולא כביטול יחסי הורות כפי שטען הנתבע. זאת, בין היתר לנוכח חוות דעת המומחית.

השופט הדגיש כי גם בשיטת המשפט שלנו ייתכנו מקרים שבהם בית המשפט יגביל אפוטרופסות אך אין בכך כדי לגרוע מהחבות של ההורה לזון את יוצא חלציו. עוד לדבריו, אין בפסק החוץ קביעה של ניתוק או הפסקה של יחסים משפטיים ושל זכויות וחובות בין הקטין לבין האב, כפי שניתן למצוא באופן נדיר רק בחוק אימוץ ילדים. אין גם הצהרה שהנתבע אינו אב יותר.

בנסיבות אלה קבע השופט שפסק החוץ ניתן לאכיפה, ועל האב לשלם את המזונות שנפסקו.

עוד חויב באב לשלם לאוצר המדינה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עוה"ד שרה מינוטה מטעם הלשכה לסיוע משפטי
• ב"כ הנתבע: עוה"ד יהושע רובין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין