מאת: עו"ד אורי פלד
לפסק הדין בעניין אלכסנדר נ' מינהל מקרקעי ישראל
מינהל מקרקעי ישראל נהג שלא להוסיף ריבית כדין לסכומים שהוא שילם לזכאים בהתאם להחלטות שיפוטיות שניתנו כנגדו. אדם שגילה קיומו של הפרש גדול בין הסכומים להם היה זכאי לבין הסכומים אותם קיבל בפועל מהמינהל, הגיש נגדו תובענה ייצוגית. המינהל התפשר והסכים להחזיר הפרשי ריבית לכל הזכאים בעשר השנים האחרונות.
דרך התנהלותו הפגומה של מינהל מקרקעי ישראל נחשפה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדו בידי אדם שניהל כנגדו הליכים משפטיים ובסופם נמצא זכאי לסכומי כסף שונים.
טענת המבקש היתה כי הופתע לגלות שקיבל את סכום הפיצוי ללא הפרשי הצמדה וריבית כדין. לטענתו, במקרה שלו מדובר על חסר של 1,332.95 שקלים.
המבקש טען שלא רק שהמינהל משערך את הריבית באופן שגוי, לרעת הזכאים, אלא שהוא גם לא משלם ריבית פיגורים כפי שהוא מחויב ע"פ החוק. בהתנהלותו, טען המבקש, הפר המינהל חובות חקוקות והתעשר על חשבון הזכאים שלא כדין. את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה אמד המבקש על כ-10 מיליון שקל.
תחילה, כפר המינהל בכל הטענות שהעלה המבקש, אך בסופו של דבר, ובהמלצת בית המשפט הסכים לקבל את אופן החישוב של הנטען ולאחר משא ומתן מפרך, הגיע להסדר פשרה עם המבקש.
הפיצוי: כמה מיליוני שקלים
בפברואר 2013 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר הפשרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהסדר הפשרה, הסכים המינהל לשלם לזכאים את הריבית בהתאם לתחשיבו של המבקש. נקבע כי להחזר זכאי כל מי שקיבל מהמינהל כספים שחייבים בריבית מכח החלטה שיפוטית החל מ-14.12.2003 ועד ליום אישור ההסכם. הפשרה הורחבה גם ביחס לגבייה שנעשתה לאחר הגשת התובענה.
לצורך החישוב של סכום הפיצוי לזכאים ולבדיקת התשלום הסכימו הצדדים על מינוי רואה חשבון. המינהל התחייב לשלוח לכל זכאי מכתב המעדכן אותו בדבר הזיכוי שייכנס לחשבונו בהעברה בנקאית ובמקרה שניסיונות האיתור לא יישאו פרי תוך 9 חודשים מהיום בו אושר חישובו של רואה החשבון ע"י ביהמ"ש, יחשבו אותם זכאים נעדרים כמי שוויתרו על הפיצוי.
הכספים שיוותרו בידי המינהל יועברו, בין היתר לתרומה לקרן למימון תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים. המינהל גם התחייב לדווח לבית המשפט על הפעולות שביצע. בסך הכל הפיצוי המצרפי לחברי הקבוצה הוערך בסכום של 3,870,000 שקל.
סגן הנשיא, השופט יצחק ענבר קבע שהסדר הפשרה, שלמעשה מקבל את טענות המבקש ואת דרך החישוב שלו, הוא הוגן, ראוי וסביר ומהווה גם הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. ההסדר בהחלט מרתיע את המינהל ואת הרשויות בכלל מפני הפרת הדין ומעניק לנפגעים סעד הולם.
לעניין הגמול למבקש ושכר טרחה לעורכי דינו, ביקש השופט להתחשב בתועלת העצומה שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה ולציבור בכלל אל מול היותו של המנהל גוף שממומן מכספי הציבור. לפיכך, החליט השופט לפסוק למבקש גמול של 100 אלף שקל ולבא כוחו שכר טרחה בשיעור של 12% מהסכום הכולל שישלם המינהל בפועל לחברי הקבוצה לרבות סכום התרומה.
לפסק הדין בעניין אלכסנדר נ' מינהל מקרקעי ישראל
*עו"ד אורי פלד ממשרד עורכי הדין ויגל, גרוס פלד עוסק בתחום התובענות הייצוגיות
**הכותב לא ייצג בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: סדר דין אזרחי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין