חוק איסור הלבנת הון שנחקק בשנת 2000 הביא עמו שורה של שינויים דרמטיים בנוגע למלחמה שמפעילה המדינה כלפי הפשיעה הכלכלית, בראשם היכולת לחלט רכוש בשווי העבירה. כיצד הדבר בא לידי ביטוי במציאות? איך נראים חייו של אדם שהסתבך עם עבירות כלכליות? ואיך אפשר לצאת מזה?
הייתם יכולים להסתדר בחיים בלי חשבון בנק? בלי כרטיסי אשראי? בלי תזרים מזומנים בסיסי לקניית לחם וחלב? אם לא, כנראה שלא הייתם שורדים חקירת הלבנת הון כפי שהיא נראית במדינת ישראל של 2023. לדברי עו"ד ניר ישראל המשמש כסניגור בתחום הפשיעה הכלכלית, כבר בתחילת החקירה - בשלב החשדות הראשוניים - מוסמכת המדינה לתפוס את רכושו של החשוד בביצוע העבירות, ובכך להקשות על שגרת חייו. בנוסף, עצם החשד עשוי ליצור תגובת שרשרת מצד הבנקים ויתר הגופים הפיננסיים, אשר מצדם יסרבו לתת לחשוד אשראי או כספים ומכאן הדרך לקריסתו הכלכלית קצרה.
אך מה לגבי ההנחה שאדם הינו חף מפשע עד אשר הוכח אחרת? נדמה שהכלל הזה פחות נוכח בזירת הלבנת ההון. חקירה של חשוד בעבירות פיננסיות עשויה להימשך מספר שנים כאשר בכל התקופה הזו אפשרותו לחיות ולהתקיים ברמה הכי בסיסית למעשה נמנעת ממנו מכיוון שרכושו מחולט עד להכרעת הדין בעניינו.
דרקוני? לא מידתי? את רשויות האכיפה זה פחות מעניין. הדברים מקוממים עוד יותר כשמבינים כי גם זיכוי בסוף ההליך המשפטי ככל הנראה לא יחזיר את החשוד לאיתנות הכלכלית בה היה.
חשוב לציין: בין אם מדובר בעבירת מס, הלבנת הון, הונאה או כל עבירה כלכלית אחרת – הסיכון להיחשב כמפרי חוק בהיבט הזה אינו שמור רק לשוליים של החברה אלא, כפי שהמציאות לעיתים מלמדת, בעיקר לבעלי ההון באשר הם.
למרות זאת, הסתבכות כלכלית לא חייבת לנוע בכיוון אחד בלבד מבחינת החשוד. בהתנהלות נכונה אפשר להתמודד עם ההליכים, למזער נזקים ולצאת מזה.
רוצים לדעת איך? האזינו לפודקאסט >>
עו"ד ניר ישראל עוסק ב-מיסוי פלילי, עבירות צווארון לבן והלבנת הון
עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.