הפרויקט שאושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, עסק בהריסת "בניין לשימור" ובניית בניין חדש ובו עשרות דירות. ועדת הערר הזכירה כי שימור הוא אינטרס לאומי לא פחות מחיזוק מפני רעידות אדמה.
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל-אביב ביטלה לאחרונה את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, והורתה על ביטול פרויקט תמ"א 38 שכלל הריסת בניין לשימור בעיר, ובניית בניין חדש במקומו.
ב-2013 אישרה הוועדה המקומית היתר בנייה לביצוע הפרויקט במסגרתו במקום הבניין הקיים היום, ייבנה בניין עם 35 דירות. לפני מספר שבועות הרכב ועדת הערר בראשות עו"ד תמר עיני ורדון, קיבל את הערר שהגישו השכנים, וביטל את היתר הבנייה, תוך שהציג מספר נימוקים, ובהם העובדה שמדובר במבנה לשימור.
בתוך כך הוועדה דחתה ערר נגדי שהגישו מבקשי ההיתר, בו ביקשו להגדיל את מספר הדירות שייבנו.
החלטת ועדת הערר עסקה בבניין בן 3 קומות ברמת גן, ובו 6 דירות בנוסף ל-4 חנויות בקומת הקרקע. שכנים באותו רחוב התנגדויות שעסקו בנפח הבינוי, גובהו, קווי הבניים ועוד. עוד טענו המתנגדים כי מדובר במבנה לשימור, ולכן אין להרוס אותו.
לאחר מספר דיונים, הוועדה המקומית החליטה לאשר את הפרויקט תוך צמצום מספר הדירות שייבנו מ-44 ל-35, ובכפוף לאישור יועץ שימור הוועדה המחוזית, לשימור חדר המדרגות של הבניין.
על החלטה זו הוגשו עררים גם מצד מבקשי ההיתר שביקשו להגדיל את מספר הדירות ל-44 על בסיס של 8 דירות ולא 6, וגם על ידי השכנים שעמדו על כך שיש לבטל את ההיתר.
לא רק "דקורטיבי"
על מנת להכריע בעררים, חברי ועדת הערר ערכו סיור במקום ובחנו את המבנה מקרוב. ראשית, חברי הוועדה קבעו שיש לראות את המבנה ככזה שיש בו 8 דירות בהיתר, אלא רק 6 דירות, לאחר ששוכנעו כי בעבר היו שתי דירות שפוצלו באופן לא חוקי, כך שהתווספו לבניין שתי דירות נוספות.
לפיכך נקבע כי לצורך חישוב הזכויות מכוח תמ"א 38, הבקשה להיתר תיבחן ביחס למבנה עם 6 יחידות דיור (ו-4 חנויות בקומת הקרקע), זאת כפי שקבעה הוועדה המקומית.
הנימוק הראשון לביטול החלטת הוועדה המקומית היה אופן חישוב זכויות הבנייה. בעניין זה ועדת הערר חלקה על הוועדה המקומית שאישרה שיטת חישוב הזכויות בהתאם ל"מבנה רעיוני" ולא בהתאם למבנה הקיים. חברי ועדת הערר סברו כי הבקשה "כוללת זכויות רבות שלא ניתן להתיר", וזאת לנוכח תיקון לחוק התכנון והבנייה משנת 2016, שבו נקבע כי שיטת החישוב (למשל של מספר הקומות שמותר לבנות) תהיה יחסית למבנה הקיים ולא תיאורטית.
בהמשך החלטתה הוסיפה הוועדה טעם נוסף וכבד משקל להכרעתה בדבר ביטול ההיתר, כאשר דחתה את טענת מבקשי ההיתר שלפיה לא מדובר במבנה לשימור אלא רק במבנה שנדרש לשמר בו "אלמנטים דקורטיביים מסוימים". הוועדה הפנתה לכך שיועץ מטעם ועדת שימור מחוזית לא עסק (וממילא לא אישר) הריסה של הבניין אלא רק תוספות בנייה.
באופן כללי הוועדה הזכירה שאמנם חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הוא אינטרס לאומי, אולם אין לפגוע באינטרס השימור, שגם הוא אינטרס לאומי חשוב.
בסיכומו של דבר, הוועדה הורתה על ביטול החלטת הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר, והבהירה כי אם בעתיד תוגש בקשה חדשה להיתר מכוח תמ"א 38, העניין ייבחן בהתאם לקביעותיה לגבי אופן החישוב ומספר היחידות המותר, וכמובן בהתאם למצב החוקי העדכני.
לקריאת החלטת ועדת הערר בערר 5377/15
- ב"כ העוררים (המתנגדים): לא צוין
- ב"כ העוררים (מבקשי ההיתר): עו"ד איתי בראון ועו"ד ענת בירן
- ב"כ המשיבים (הוועדה המקומית): לא צוין
עו"ד פנינה דיין-ניסן
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין