תיקון לחוק הכשרות המשפטית מאפשר לכל אדם בגיר להסמיך מראש אדם אחר כאפוטרופוס לגופו או לרכושו אם יגיע למצב בו לא יוכל לקבל החלטות עבור עצמו. מהו ייפוי הכוח המתמשך ומה חשיבותו?
ציפי, אלמנה בגיל השלישי, גידלה וטיפחה ארבעה ילדים. כמו כל אמא, היא אוהבת את ילדיה במידה שווה, אך מכירה גם בחולשותיהם. לכן, ברור לה כי במידה ומצבה הבריאותי יתדרדר עד כדי כך שהיא תהיה תלויה באחרים, היא יכולה לסמוך בעיקר על ראובן – בנה הבכור והמצליח שתמיד ידאג לה, לרווחתה ולכל צרכיה ללא כל שיקול זר ומניע נסתר. עד לאחרונה לא הייתה לציפי כל אפשרות להבטיח שדווקא הוא ימונה כאפוטרופוס לגופה ולרכושה בבוא העת. תיקון לחוק מאפריל 2016 משנה את התמונה.
בעבר, אדם בישראל לא היה יכול למנות לעצמו "אפוטרופוס לעתיד" ולקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כאשר הוא עצמו לא יהיה מסוגל לקבל או לבצע החלטות. "כשל משפטי" זה הוביל לכך שסכסוכים בין ילדים בנוגע לסוגיות הקשורות למינוי אפוטרופוס להוריהם הונחו פעמים רבות לפתחן של הערכאות (כשבחלק מהמקרים האינטרסים שעלו אל פני השטח היו לאו דווקא דאגה לרווחת ההורים).
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקף לפני כשנה, בא לתת מענה לאתגר זה ויצר מהפיכה בתחום בדמות ייפוי הכוח המתמשך. כיום, אדם בגיר יכול להחליט מראש כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כשהוא לא יהיה מסוגל לעשות כן.
מהו ייפוי כוח מתמשך?
תיקון 18 השווה את המצב המשפטי בישראל לזה שקיים במדינות מערביות רבות. כיום, אדם (המכונה בחוק ״ממנה״) יכול להחליט מיהו האיש או קבוצת האנשים שיקבלו החלטות הנוגעות לגופו או לרכושו בעת הצורך (״מיופי הכוח״). התיקון קובע שכל אדם בגיר בעל כשירות משפטית רשאי לערוך מסמך משפטי שבמסגרתו ימנה מיופה כוח עם סמכויות, הן לגבי רכושו והן לגבי גופו ובריאותו.
חשוב להדגיש שהמסמך חייב להיערך על ידי עורך דין שהוסמך לשם כך ויש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.
ניתן להבחין בין שני סוגים של ייפוי כוח מתמשך:
- ייפוי כוח מתמשך בנוגע לעניינים אישיים – ייפוי כוח הנוגע לעניינים הקשורים לרווחתו של האדם הממנה לרבות בריאותו, מקום מגוריו, צרכיו היומיומיים, עניינים חברתיים, עניינים נפשיים, סוגיות גופניות וכדומה. יודגש כי ניתן למנות גם מיופה כוח לנושאים רפואיים בלבד ("ייפוי כוח מתמשך רפואי").
- ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש - ייפוי כוח הנוגע לנכסים, התחייבויות, כספים וכדומה.
החוק קובע כי מיופה הכוח חייב לפעול אך ורק בהתאם להנחיותיו של הממנה במסמך. כמו כן, על מיופה הכח "להיכנס לתפקידו", כלומר, להסכים ולאשר את המינוי בפני עורך דין (אישור הכולל הצהרה שהוא מבין את ההנחיות שהוגדרו).
התיקון גם מגן על הממנה בכך שהוא קובע שמיופה כוח לא יהיה רשאי לפעול בניגוד לחוק או באופן שעלול לפגוע בממנה פגיעה חמורה. בכל מקרה מסוג זה מיופה הכוח חייב לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות ספציפיות.
גמישות רחבה בקביעת סמכויות מיופה הכוח
התיקון מעניק לממנה גמישות רחבה בקביעת סמכויותיו ותחומי אחריותו של מיופה הכוח. בין השאר נקבע כי הממנה יכול להחליט כיצד הוא רוצה שהחלטות מסוימות תתקבלנה או להעניק למיופה את מלוא שיקול הדעת.
למשל, הממנה יכול לקבוע שאם יגיע למצב סיעודי הטיפול יינתן לו בביתו או שמעבר לדיור מוגן ייעשה בהתקיים תנאים מסוימים בלבד. הוא אף יכול לרדת לרזולוציות הנוגעות לנושאים ספציפיים כמו אישור למכירת נכסים או הנחיה בדבר שמירת הנכסים במשפחה והשכרתם בלבד.
סוגיה חשובה נוספת המשמשת כ"מטריית הגנה" על הממנה היא קביעת זהותם של "אנשים מיודעים" אשר יקבלו דיווחים ממיופה הכוח באשר להחלטותיו ופעולותיו. כמו כן, הממנה יכול להחליט שהאפוטרופוס הכללי ייפקח על מיופה הכוח במילוי תפקידו.
האם ניתן למנות מספר מיופי כוח?
התיקון לגבי ייפוי כוח מתמשך מכיר בכך שלעתים אדם רוצה למנות לגופו ו/או לרכושו מספר אנשי אמון. במקרים אלה, מומלץ שהממנה יגדיר במפורש את סמכויותיהם ותפקידיהם של מיופיי הכוח וכן יקבע מנגנון לפתרון מחלוקות ביניהם. יודגש שהממנה רשאי למנות מיופה כוח חליפי למקרה שבו מיופה כוח ראשון לא יוכל (או לא יסכים ברגע האמת) למלא את תפקידו.
מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקפו?
החוק מגדיר כי ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו כאשר הממנה ״אינו מסוגל להבין״ בעניין שלגביו נערך ייפוי הכוח.
בעניין זה, הממנה יכול לקבוע בייפוי הכוח כיצד יש לבחון את "הבנתו" (כלומר, איך להגדיר את תנאי כניסת ייפוי הכוח לתוקף). בהעדר קביעה כאמור, ההחלטה תתבסס על חוות דעת מומחה אובייקטיבי אשר תימסר למיופה הכוח.
לסיכום
המגמה כיום היא כי יש לשים את האדם ורצונותיו במרכז. ייפוי הכוח המתמשך משקף מגמה זו ומאפשר לכם לבחור מראש מי יקבל את ההחלטות החשובות עבורכם בעתיד.
* עורכת דין ומגשרת גילה עיני מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי ומשרד המשפטים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין