המעלית הייתה מושבתת, המעקה של המדרגות הוסר והפועלים לא דאגו לניקיון. בית המשפט קבע כי מדובר ברשלנות ופסק לדייר ששבר את הקרסול כ-166 אלף שקל.
בית המשפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעה נזיקית שהוגשה נגד יזמיות תמ"א 38 בבניין בתל-אביב על-ידי דייר שנפל במדרגות ושבר את הקרסול. השופטת רנה הירש קבעה כי הנתבעות – החברות "קריגר נדל"ן ת"א", "קריגר זימן 4" ו-"קריגר 0404" – סיכנו את הדיירים כשלא דאגו לפינוי פסולת מחדר המדרגות ואף לא לתחליף למעקה שהוסר עקב העבודות. הפיצויים הועמדו על כ-166 אלף שקל.
בפברואר 2016, כשהתובע ירד במדרגות המובילות מדירתו שבקומה השלישית כיוון שהמעלית הייתה מושבתת, הוא מעד על פסולת בנייה ונפל. שני פועלים שראו את הנפילה, הרימו אותו ולקחו אותו למשרדים, ומשם הוא פונה לבית החולים ועבר ניתוח לקיבוע שבר בקרסול.
בתביעה שהגיש נגד היזמיות ומבצעות הבנייה הוא טען כי התרשלו בתחזוקת חדר המדרגות, שכן לא דאגו לפינוי הפסולת ולא התקינו מעקה חלופי. לטענתו, בעקבות הנפילה נאלץ לבטל נסיעה משפחתית לחו"ל ולעבור לדירה שכורה כיוון שלא יכול היה לעלות במדרגות.
הנתבעות הכחישו שהתרשלו או הפרו חובה כלשהי, ומכל מקום לטענתן התובע הסתכן במודע כשבחר להמשיך לגור בדירה למרות העבודות, ואף התרשל בעצמו כשמיהר למונית שחיכתה לו בחוץ.
לא מנעו שימוש
השופטת רנה הירש קיבלה את גרסת התובע לתאונה ולמצב המדרגות, וקבעה כי לא הוכח שמיהר או נהג בפזיזות. השופטת ציינה לחובת הנתבעות את העובדה שלא הביאו עדים רלוונטיים כמו הפועלים שמצאו את התובע, אדם שלטענתן ראה את המונית שצפרה לתובע והמפקח מטעמן.
מנגד, התובע הציג תמונות שצולמו בסמוך לתאונה והעידו על מצבן הבעייתי של המדרגות, וגיבה את גרסתו בעדותם של אשתו והמפקח מטעם הדיירים.
השופטת אף לא סברה שיש לזקוף לחובת התובע את בחירתו לגור בבניין ולרדת במדרגות. נקבע כי הנתבעות לא אסרו על המגורים בבניין ואף לא ביקשו מהדיירים שלא לרדת במדרגות ביום הנפילה.
"לו רצה הקבלן/היזם למנוע את השימוש בדירות, יכול היה לעשות כן, ולממן לדיירים דיור חלופי לתקופת הבנייה. משלא עשה כן, אינו יכול לטעון כי היה על הדיירים להימנע מלעשות שימוש יום יומי ורגיל בדירות, לרבות בחדר המדרגות", נכתב בפסק הדין.
השופטת הבהירה כי בנסיבות שבהן המעלית מושבתת והדיירים חייבים להשתמש במדרגות היה על הנתבעות לדאוג שיהיו נקיות מפסולת בניין. מאחר שלא עשו זאת, הרי שהן הפרו את חובות הזהירות כלפי התובע, והוא זכאי לפיצוי על רשלנותן. באשר לאשמה התורמת, נפסק שבנסיבות היא עומדת על שיעור מינימלי של 5% בלבד.
בהמשך השופטת אמדה את הנזקים שנגרמו לתובע, וכללה בהם הוצאות השכרת דירה חלופית לתקופת שיקום של שנה. בתוך כך, נדחתה טענת הנתבעות כי התובע לא הקטין את נזקיו כיוון שלא השכיר את דירתו. השופטת הבהירה כי לא מצופה מאדם שנמצא בשיקום לתור אחר דייר שיסכים לגור בבניין שעובר תמ"א 38.
בנוסף זכה התובע בפיצוי על ביטול הנסיעה וכן בפיצויים על כאב וסבל, הוצאות ניידות ועזרת הזולת. לאחר ניכוי האשם התורם נפסקו לתובע 129 אלף שקל בתוספת החזרי הוצאות חוות דעת רפואית ועדויות בסך 5,310 שקל, החזר אגרת בית משפט ו-30,186 שקל עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד חיים דויד
- ב"כ הנתבעות: יצחק שיבובסקי וחן קלפה, עורכי דין נזיקין
* עו"ד ארז הימן עוסק בתחום המקרקעין ומלווה פרויקטים של תמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין